יש לנו שר אוצר סוציאליסטי
שטייניץ הורה לחשבת הכללית להתנגד להעלאת שכרו של יו"ר לאומי באסיפה הכללית של הבנק בגלל מצב המשק. הרי ברור שמדובר במס שפתיים לציבור
יובל שטייניץ. מניעים פופוליסטיים צילום מסך
"בעיתוי הנוכחי ובראיה הכוללת של כלל הנסיבות שבהן מצוי המשק הישראלי אין להצדיק העלאת שכר", כך הוסבר על ידי החשבת הכללית. לא ברור כיצד עבאדי ששימשה עד לפני כשנה כחשבת של הבנק הבינלאומי והמבינה דבר אחד או שנים בשיקולים עיסקיים נתנה את הסכמתה למהלך שנוי במחלוקת כל כך.
עוד התברר היום שהאוצר גם התנגד להצעה להגדלת הונו העצמי של בנק לאומי מחשש שהמהלך ידלל את אחזקות המדינה (6%). ניתן לתמוה ממתי מרשה לעצמו האוצר להתערב בהמלצה עיסקית לגיטימית של דירקטוריון של חברה ציבורית.
נכון שהמדינה היא בעלת מניות בבנק לאומי, אבל היא אינה בעלת מניות "רגילה". היא נקלעה לאחזקתה זו בעקבות משבר מניות הבנקים. הצבעתה חייבת להתבצע בזהירות ובאופן ענייני. לנגד עיניה צריכים לעמוד אך
ורק שיקולים עיסקיים הנוגעים לפעילותו השוטפת של בנק לאומי.
אסור לה לנצל את מעמדה כריבון ולהגניב לשיקולי הצבעתה ממניעים פופוליסטיים קריטריונים של
מדיניות השכר או שיקולים של מדיניות מקרו-כלכלית. הרי ברור היה שהתנגדותה היום לשידרוג שכרו של ברודט הינה חלק מקריצה לציבור בסגנון "הנה על רקע הגזירות אנחנו מתחשבים גם בכם".
המדינה גם הפתיעה כשהתערבה בהמלצה לאסיפה הכללית בנושא הגדלת ההון של הבנק. מדובר בהתערבות תמוהה ביותר - לאומי מבקש להגדיל את הונו הרשום כחלק מהערכותו לאפשרות לגיוס הון נוסף במניות. ההנפקה נועדה לחזק את הלימות ההון ולאפשר בעתיד להגדיל את האשראי או אולי לחלק דיוידנד.
מי כמו שטייניץ מודע למצוקת האשראי במשק ולצורך בחיזוק הונם של הבנקים. התנגדות האוצר למהלך משיקולי "דילול" אחזקות מזכירה התנהגות של חנווני קטן.
הדבר הראוי ביותר מבחינת האוצר ומדינת ישראל היה להימנע מהצבעה או לא להגיע לאסיפה. היועץ
המשפטי לממשלה חייב לשים לפארסה הזאת סוף.
כמה חבל שהאוצר נתקע עם אחזקה של 6% מהמניות ובמהלך 2009 לא ניצל את ההזדמנות למכירת יתרת אחזקותיו במחיר הגבוה פי 2 מהמחיר הנוכחי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם