הצבא שייך למבוגרים
צה"ל צריך קצינים בכירים בני 50, גיל שמקביל היום פיזית לבני ה-40 של לפני דור. ומה שתופס לגבי גנץ תופס גם לגבי תומכי לחימה
אם חשקה נפשו של שר הביטחון אהוד ברק להתנגח עם האוצר, הוא היה יכול לעשות זאת בלי להטריח את חבריה. המספרים שאליה הגיעה הוועדה הם, לפיכך, חסרי משמעות. הם לא ישמשו אלא להמשך הניגוח ההדדי בין האוצר לביטחון, מה שבוגי יעלון כינה פעם "בזאר טורקי".
אבל רעיון אחד שפורסם מתוך דוח הוועדה שווה דיון, ולאו דווקא מהפן התקציבי. חבריה ממליצים להוריד חזרה את גיל הפרישה הממוצע מהצבא ל-40 ולהחליף את פנסיית הגישור, המזכה את הקצין בפנסיה שמנה עד גיל 67, בנוסף לשכרו בקריירה השנייה - במענק חד-פעמי.
עצם ההחלפה הוא רעיון מצוין. על גודל המענק (הוועדה מדברת על שווה ערך של שכר לארבע שנים או ארבע וחצי בתפקידו האחרון) אפשר להתווכח, אבל האלמנט המעניין באמת הוא הנימוק הלא תקציבי: הורדת גיל הפרישה ל-40, סבורים חברי הוועדה, תשמור על צה"ל כצבא "צעיר ויעיל".
כדי לראות איך נראה הצבא הצעיר והיעיל הזה כדאי לבדוק דווקא אצל הקצינים הראויים ביותר - קרביים ומצטיינים. קחו למשל את הרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ: עד שמלאו לו 40, באמצע 1999, מילא גנץ שורת תפקידים בחטיבת הצנחנים ופיקד על יחידת שלדג, רזומה קרבי מהשורה הראשונה.
בין לבין השלים שני תארים אוניברסיטאיים ושנת לימודים בארצות הברית - למעלה מחמש שנות לימודים. כלומר, סך הכל עשה תת אלוף גנץ בן ה-40, מהטובים בקציני צה"ל בתקופתו, בשירות ממשי בקבע 14 שנים, ועוד חמש בלימודים על חשבון הצבא. על אלה היה אמור לקבל, על פי ועדת טישלר, מענק של כשני מיליון שקל לפחות.
גיל 40 עם מליונים ביד
עזבו את הכסף: המחשבה הזו עקומה במישור המקצועי שלה. אחת הרעות החולות של הצבא היא הקדנציות הקצרות של מפקדיו בכל תפקיד. גנץ היה לאלוף משנה בשנת 1992, ובמשך חמש שנים בדרגה זו עשה לא פחות משלושה תפקידים, כולל מפקד חטיבת חברון ומח"ט הצנחנים. הוא לא עשה שום תפקיד הדרכה ולא שירת במטה, שני דברים המכשירים קצינים שנועדו לגדולה לתפקידים בכירים יותר.
רק לשם השוואה, מרטין דמפסי, הרמטכ"ל האמריקאי הנוכחי, או דיוויד פטראוס, שפיקד על הכוחות באפגניסטן ובעיראק והיום הוא ראש הסי-איי-אי, זכו לדרגה המקבילה לתת-אלוף בגיל 46, אחרי שורה של תפקידי מטה
והדרכה בנוסף לשירותם הקרבי. גם בצה"ל הבינו כבר מזמן שהרכבת הזו לא יוצרת צבא "צעיר ויעיל", אלא צבא שבו כל הזמן מתמודדים על תפקידים, ואפילו הטובים שבקצינים מתקשים להשאיר חותם.
צה"ל צריך קדנציות ארוכות יותר וקצינים מבוגרים יותר. הוא צריך אלופי משנה בני 45 ותתי-אלופים בני 50, גיל שמקביל היום פיזית לבני ה-40 של לפני דור. ומה שתופס לגבי קצין קרבי כמו גנץ, שכמוהו מעטים יחסית בצבא, תופס פי כמה לגבי קצינים תומכי לחימה ועורפיים. צבא יעיל אינו צבא שבו אתה נכנס לתפקיד ורואה אופק אפקטיבי של שנה וחצי ופרישה בגיל 40 עם מיליונים ביד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם