אין לאן לברוח
האזרח הקטן מבולבל: האם עליו לדאוג שימות ממתקפת תגובה של איראן מחר בבוקר או שמא עליו לפחד שימשיך לשבת בחושך ולהתמודד עם הגזירות הכלכליות
אני בעצמי ניזונה מהחדשות הקשות וזה עתה חלף שבוע שבו ניסיתי להחזיר לעצמי את הכוחות, לאחר שכתבתי את המכתב לנתניהו בדבר הגזרות שהוא בחר להפיל על האזרחים, מה שהוביל לעשרות אלפי לייקים של הזדהות בפייסבוק ולראיונות שלי בכל ערוץ תקשורת אפשרי שבו יכולתי להשמיע את מצוקתו של האזרח הקטן. ואין ספק שסדר היום הציבורי השתנה בשבוע הזה ממצב של שיח יומיומי על מצוקתו של מעמד הביניים והנמוך ודיונים על מה יהיה עלינו לעשות כעת כדי לשרוד, למצב של שיח עצום על מלחמה מול איראן ועל כך שהתקיפה קרובה מתמיד. וזה אכן מדאיג.
אתה יושב לך בתור אזרח בבית, מקשיב לחדשות, קורא חדשות באינטרנט וחושב לעצמך: אם במילא הולכת להיות מלחמה בכל רגע נתון ואני כאזרח צריך להיכנס למצב של הישרדות מיידית, הרי שלא יעלה על הדעת שבמקום לחשוב על זה ולהתארגן, אני אעסוק ברצון לשפר את חיי האזרחים כאן בישראל.
קיום אמיתי מיידי-פיזי (מלחמה) מול "עוד הלוואה מהבנק, עוד גרירת חוב או תשלומים למוסדות או צ'ק שכר דירה שחוזר לי". ברור כשמש שעלי לחשוב על הנושא הראשון כקריטי יותר ולהתפלל שראש הממשלה שלי יעשה הכל כדי להגן עלי כי עכשיו זה כבר לא צחוק או דיאלוג או שיח מתמשך, עכשיו זה הדבר האמיתי.
ואם אהוד ברק ידע להוציא אותנו מלבנון ונתניהו מעביר בחטף את כל הסמכויות האפשריות (גם אם לא היה דבר כזה מעולם במדינה) שלו כראש ממשלה כך שאם יהיה מחר בבוקר צורך לקחת החלטה מיידית על כל דבר שהוא, הוא יוכל לעשות את זה אפילו בלי תמיכת שרים - הרי שלי כאזרח נכנסת מיידית התחושה שהולך לקרות משהו מפחיד כל כך שאולי אני עצמי אפילו עומד להימחק מהמפה.
על האטימות
ואני, כאזרחית קטנה, יושבת בבית, מתפעלת את ילדיי בחופש הגדול, מנסה לסגור עם עוד לקוח כדי שייכנס כסף נוסף החודש - כי המינוס הגיע לדד אנד, ובמקביל מקבלת כמות גדולה של מיילים (כמו בכל יום מאז שיצאתי עם המכתב ההוא לביבי) של אנשים אמיתיים שרוצים למות. לא סתם רוצים למות. רוצים ממש לקום מחר בבוקר ולהיות משה סילמן הבא כי הם לא יכולים יותר לעמוד בלחץ המטורף.
אחד מהם כתב לי שחברת החשמל סגרה לו את השאלטר עקב חוב שלא יכול היה לשלם. נסע אליהם, התחנן, ביקש דחייה. הם לא מוכנים. "הילדים שלי אצלי בבית בחופש גדול והעסק העצמאי שלי דורש חשמל מיידי אחרת אין לי עסק, אני לא יכול לשלם לכם את החוב כי כמות הכסף שאני מרוויח לא מספיקה לי לשלם את המזונות, את העסק, את הדירה ואת תשלומי הילדים אבל אני מבקש מכם שתבואו לקראתי
כי אני על סף התמוטטות..." כך אמר להם. הם לא מסכימים. שב בחושך הם אומרים לו.
ובצר לו פנה אליי כדי לראות אם אוכל למצוא דרך, אולי קשרים עם מישהו. בעודי מנסה להתקשר לחצי עולם, אני נתקלת בידיעה קטנה באינטרנט. ידיעה שיוצאת מארה"ב ומאירופה ומסבירה לעולם שנתניהו מפזר ידיעות שגויות ומפחידות בכוונת תחילה ושלמעשה הדוח הסודי שיצא מדבר על כך שקצב התקדמות הגרעין האיראני דווקא נמשך ללא שינוי משמעותי.
הם כועסים על כך שראש הממשלה הדליף דוח סודי ורומזים על כך שהוא וברק פעלו בצעד חסר אחריות וחסר תקדים בעולם באופן בו הם פעלו כעת. אז רגע? זה לא באמת קורה מחר בבוקר? האזרח הקטן מבולבל: האם עליו לדאוג שמא ימות ממתקפה חסרת תקדים מחר בבוקר או שמא עליו לדאוג שימשיך לשבת בחושך וכיצד יאכיל את ילדיו היום?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם