ראש לשועלים: מצעד הבוסים בליגת העל
14 משוגעים בכל זאת החליטו לקחת על עצמם קבוצת כדורגל בישראל, ורגע לפני שמתחילים עוד עונה, אביעד פוהורילס מדרג אותם בלי קיזוז. nrg מעריב מציג: מצעד הבוסים
להוציא את גיורא שפיגל שלא גדל במכבי חיפה, זו העונה הראשונה בה יענקל‘ה בוחר מאמן שבאמת היה כוכב, ומתעמת חזיתית עם הטיעון האומר שהעדיף תמיד
את אייל ברקוביץ‘ הוא לא רצה, וגם עטר הוא לא בחירה טבעית עבורו. יכול להיות שלא רק רובן התבגר?
אבי רצון מתכונן: ברוכים הבאים לליגה הכי אפורה
הפיתוי לפרוש בשיא לא מתאים לאחד כמוהו. הוא לא יוריד את האלופה לליגה השנייה בשנה שאחרי, כמו כפ“ס ב,83- והבחירה בלנדאו כפרזנטור אחרי רב“ש היא משחק סכום אפס. סוג של התרסה, גם אם זה ייגמר רק בבאטה בוריסוב.
יצחק שום אוהב לומר שהוא כל יום לומד דבר חדש, אבל בסוף ימות טיפש. עם ברצלונה C שלו, זו אולי העונה האחרונה בה גולדהאר יוכל להתעמת עם התזה של שומי, או שייאלץ לחיות עם התובנה השנייה שלו - "חוץ מרכבת עבר עליי הכל."
עשן סמיך את עיניי מכסה. משה דמאיו הוא גם החצר האחורית וגם הפרונט. אף אחד לא באמת יודע אם הוא פועל או נפעל. אחרי שחזי מגן הסתבך עם הקופה הרושמת, דמאיו מתעקש להביא קבלות, ולא בפעם הראשונה.
לא מורגשים במובן הטוב של המילה, מתנהגים יפה למאמנים שלהם, לשחקנים שלהם, לא מעוררים גלים, לא מתיימרים להחזיר את נתניה לימיה הגדולים, קשרים טובים בערוץ הספורט. החלום הגדול - לתלות תמונות של עודד, לם, לביא, גריאני, גדעון קליימן ואפרים עמירה באולם הישיבות ב“מוטל‘ה“ החדש.
האיש שמנסה כבר שנים להפוך את מ.ס. לפ.צ. ולפרבר של לה לה לנד, עם מותגים מיובאים ושמות מווגאס. אחרי שמכר את חברת "מנופים,“ פלא שהוא לא מצליח להתרומם באמת?
העונה האחרונה היתה עבורה אובדן תמימות. הגראדים לעבר העיר והחלטות בית הדין נתנו לה להבין שבניגוד למה שהיא חשבה, אין לה באמת חברים בהתאחדות. עד אלישע לוי היא הצליחה למנות רק מאמנים עם קריירה תלויה על בלימה. זו תהיה העונה הרצינית הראשונה שלה.
כריזמטי, מנהיג, יצירתי, מקורי, רשלן, הרסני, לווייתן מתאבד. כל התכונות האופייניות לאוהד הפועל ת“א, הובילו את המפרק של קדימה, להצטרף כדי למנוע את פירוקה של הפועל ולהוציאה מידיו של אלי טביב. השאלה הגדולה - מי מהתכונות תנצח עד הקיץ הבא?
אפילו ב“כץ וקרסו,“ סרטו האגדי של מנחם גולן עם שמואל רודנסקי ויוסף שילוח, יואב לא יכול להיות כץ אלא בקושי קרסו. המעוז האחרון של מועצת הפועלים שלא פורק עדיין.
צריך לחכות לדו“חות וויקיליקס כדי לדעת מה הוא חושב באמת על אלי כהן.
על איציק, מחזיק תיק ארקדי, אפשר לומר שההוויה קובעת את התודעה. מי שהתחיל כשוער הפועל ירושלים והחזיק בדעות של אמיל גרינצוייג, הוא היום יורשם של חיים קורפו ויהושע מצא, ובעיקר מחזיק ראשי בשתי הקצוות של החבל - סובל ונהנה כאחד.
למרות הקהל הגדול, ולמרות שתי אליפויות מתרחקות, בתקופת הצמד הזה הוצאה בית“ר ממועדון ארבע הגדולות.
אחרי אותה שבת בה אבו סובחי ובניו (וגם אחיו) גילו לו שכדורגל בשישי באזור כביש גהה לא נגמר רק בבית חולים דונולו, או בוולפסון אלא בהצהרת ראש ממשלה בישיבת הקבינט, ארקין הודיע על פרישה.
עכשיו הוא מחכה למחליף שלעולם לא יגיע. הפועל ר“ג של ארקין בלי המכתש ועם וינטר תחתיו, היא ארץ נוי אביונה. למלכה אין בית, למלך אין כתר.
טרי טרי, ועדיין לא מדורג. מתברר שלחיבור בין מאיר יצחקי לליגת העל היה תאריך תפוגה של עונה אחת.
עדיין שולחים את הפקסים מהמשרד של מאזן בעירייה, או שכבר התקינו אצל שאהר חלאיילה שקע חשמל? אחד המועדונים החשובים בארץ לא באמת הפנים שהוא באמת כזה. לא פלא ששאהר הסכים להתפטר אתמול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם