בלתי נעים בעליל
כמה עצוב שחלק כל כך גדול מהזמן של ההתעסקות בכתיבה, בעיתונות ובתחקיר מוקדש לשאלה אם נהיה כאן גם בשבוע הבא
13 שנה אני כותב כאן. לא פספסתי שבוע. לא בדקתי אף פעם, אבל אולי זה שיא גינס. אני מתכוון לזה שלא הפסקתי אפילו לשבוע אחד. כתבתי לעיתון הזה מהמקומות הכי מוזרים בעולם, אבל שום דבר לא מרגיש מוזר כמו לחשוב שאולי לא יהיה יותר "מעריב". בתוך ה"מוזר" הזה מסתתרים כ-1,600 איש שאולי לא יחזרו לעבוד יותר בשום עיתון ויתחילו בגילם המתקדם לחפש מקצוע חדש, פרנסה אחרת.
כן כן, הכל ברור, "מעריב" מפסיד כסף כבר הרבה שנים, אנחנו בעולם מאוד צודק ומוסרי שבו עיתון מפסיד זה לא מוסרי ולא צודק, ומלחמה מיותרת היא מהמוצדקות ביותר, אפילו שהיא עולה פי אלף. אנחנו חיים בעולם שבו פוליטיקאים מוציאים כספים על מיזמים אבודים, כאלה שיכולים להכיל ארבעה "מעריבים" ושמונה ערוצי 10 ואיש לא יחשוב לפטר אותם.
הכסף שלהם הושקע היטב באלה שממשיכים לתת להם צ'קים פתוחים. עם כיסוי, בטח עם כיסוי. יכול להיות שלא צריך כל כך הרבה כלי תקשורת בישראל, הציבור ממילא לא סובל את רובם. אבל 30 ומשהו שרים צריך. זה חשוב.
אה כן, ושתהיה שנה טובה
אני לא מכיר אישית את הבעלים החדשים של "מעריב". דווקא את "מקור ראשון" אני מחבב, בעיקר כי הוא הפוך לכל מה שאני חושב. אבל הסיפור הוא לא אם "מעריב" יהפוך להיות יותר ימני; הסיפור הוא לאן ילכו כל האלף ומשהו אנשים שלבעלים החדשים אין צורך בהם. שמעתי השבוע קולות מהרמת כוסית לכבוד השנה החדשה במפלגת העצמאות. רק למי שלא זוכר: מפלגת העצמאות? המפלגה השורשית והחשובה של אהוד ברק. אנחנו נהיה פה גם בצד השני של הבחירות, אמר ברק, ואני מאמין לו. לא כי העם ירצה את עצמאות. ברק, דרכו להישאר - לא חשוב מה יקרה ועם מי זה יקרה.
במשך שנים חשבתי שזו גם דרכו של "מעריב", שישרוד את כל המהמורות, אבל אני כבר לגמרי לא בטוח. אני יכול לדמיין את הטוקבקים שלכם, את המרושעים שבהם: יאללה, סוף-סוף זורקים
אתכם לים. כן, לגביי כבר התרגלתי, תודה. אני לא בטוח שתשמחו לשמוע שצלמים, עורכים, רכזים, כתבי שטח, פקידים, אנשי שיווק ומכירות יפסיקו להתפרנס עוד דקה בגלל טעויות ניהוליות כאלה ואחרות. אני לא בטוח שאפילו ב"דה מרקר" מישהו שמח היום. גם הם מבינים שכל אלה שיעופו מ"מעריב" יתחרו עוד דקה על הכיסא שלהם. אולי הקרב הזה היה יותר מיותר מהכל.
כמה עצוב שחלק כל כך גדול מהזמן של ההתעסקות בכתיבה, בעיתונות ובתחקיר מוקדש לשאלה: האם נהיה כאן גם בשבוע הבא? לא בטוח. הרגע עברתי את זה עם ערוץ 10. בלתי נעים בעליל.
אני מתפלל שמישהו ימצא משהו שיעזור למישהו להבין שמשהו לגמרי אחרת יתחולל כאן אם עיתון כזה ייסגר. ושנתראה פה גם בצד השני של השנה החדשה. כן, ושתהיה שנה טובה, לפחות יותר טובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם