פיק הברכיים של הפרקליטות
לזיכוי החלקי שאולמרט זכה בו הייתה השפעה עצומה על התנהלותה של הפרקליטות בפרשת מרכז ההשקעות. ההוכחה: ההסכמה שלא לעתור לקלון - ולא משיקולים ענייניים
כך או כך, דומה כי לא נותר ספק שלזיכוי החלקי שאולמרט זכה לו, זיכוי מרנן אמנם, לרבות הביקורת הציבורית החריפה נגד פרקליטות המדינה, הייתה השפעה אקוטית על המשך התנהלותה של הפרקליטות בפרשה זו. הנה-כי-כן, הפרקליטות סובלת מפיק ברכיים. הראיה לכך, היא הסכמתה של הפרקליטות שלא לעתור לקלון, ולא משיקולים ענייניים.
אומר זאת כבר עתה: שאלת הטלת קלון אם לאו אינה אך ורק שאלה משפטית; היא גם שאלה ציבורית. אלא שעניינו של בית-המשפט אך ורק בשאלה המשפטית. יכול מאוד להיות, כי בנסיבות המיוחדות של פרשת מרכז ההשקעות, אין מקום להשתת קלון על אולמרט, ויכול להיות שהכרח להשית קלון על ראש ממשלה לשעבר שהורשע בעבירה של הפרת אימונים. בהתאם, זכותה של הפרקליטות לעתור להשתת קלון, אך גם זכותה להימנע מעתירה כאמור.
ההכרעה לכאן או לכאן צריכה להיות עניינית ומקצועית. לצערי לא כך היו פני הדברים בפרשת מרכז ההשקעות. בעודה הודפת את גלי הביקורת שהופנתה כלפיה, פרקליטות המדינה נופפה גבוהות בהרשעת מר אולמרט בעבירה של הפרת אמונים, והיא הצהירה, בכל הזדמנות אפשרית, כי תעתור להשתת קלון.
והנה עתה, במסגרת הסדר טיעון, הסכימה הפרקליטות לסגת מעמדתה זו. על שום מה? הואיל ומר אולמרט ויתר על זכויות ופריבילגיות המוענקות לראש ממשלה לשעבר. זו אינה הכרעה עניינית ומקצועית של הפרקליטות. זהו סחר מכר בלתי חוקי בעליל. ואכן, עסקאות טיעון, מעצם טיבן וטבען, הן בבחינת סחר בסוסים; אלא שהכרח כי סחר זה ייעשה במסגרת החוק, במסגרת ההיגיון ובמסגרת הסביר והמקובל.
שאלת שלילת
אני כשלעצמי איני יודע כיצד הציגה התביעה בפרשת מרכז ההשקעות, את סוגיית ויתורה על טענת הקלון, בפני בית-המשפט המחוזי. אם עניין אחרון זה הוצג כהסדר, דיוני או מהותי, הרי שלבית-המשפט הסמכות לסרב לאשרו, בהיותו בלתי סביר או בלתי חוקי, ומכל מקום בית-המשפט אינו צד להסדר ואינו חייב לאמצו.
מקום שעניין זה לא הוצג בפני בית-המשפט כהסדר, אלא שהפרקליטות החליטה שלא לעתור לקלון, הרי שלבית-המשפט סמכות טבועה לקבוע כי דבק קלון בראש הממשלה לשעבר; זאת בשל הרשעתו בעבירה של הפרת אימונים.
לחלופין, בית-המשפט רשאי ומוסמך לקבוע כי בנסיבות המיוחדות של פרשה זו לא דבק במר אולמרט כל קלון. כך או כך, ראוי לו לבית-המשפט להכריע בשאלה זו ולא להותירה תלויה באוויר. דומה גם כי זה צריך להיות אינטרס של מר אולמרט שבית-המשפט יכריע בשאלה זו, שמא תמצא אי אלו הטוענים לקיומו של קלון ציבורי, מקום שיחליט מר אולמרט לצעוד שוב בטרקליני הפוליטיקה הישראלית.
זה גם צריך להיות אינטרס של פרקליטות המדינה, אשר הדגישה את הרשעתו "החלקית" של מר אולמרט, ודחתה, במשיכת קולמוס, את הזיכוי הרועש לו זכה. לבסוף, זהו אינטרס ציבורי, חשוב עד מאוד, כי בית-המשפט יכריע בשאלה זו.
אינני יכול שלא לבקר את התנהלותה של פרקליטת המדינה, קשה להימנע מהבעת ביקורת בעניין זה, תהא עמדתי אשר תהא בשאלת הקלון בפרשה גופה; ולעת עתה אינני מביע עמדה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם