מדינה בטראומה
תחושת אבסורד קשה שוררת בימים אלה במדינה. לאחר שהביאה למעצרה של יאנה גורליק ולשריפה במנזר, היא גם גרמה להתפכחות שלי
התחושה הזאת לא מאפיינת רק אנשים שחיים פה אלא גם כאלה שקופצים לרגע. הקול שהביע את תחושת האבסורד הכי גדולה היה של אזרח צעיר מדנמרק בשם פרדריק לילון, שהגיע לארץ עם ארוסתו הקנדית, יאנה גורליק, לחגוג שמחה משפחתית, ומצא את עצמו, לתדהמתו הגדולה, מדבר איתה דרך סורגי כלא צבאי, שבו נכלאה בעוון עריקות.
גורליק והוריה ירדו מהארץ כשהייתה בת 17, ומאז לא היו פה. כשנחתה בגיל 30 בשדה התעופה, התבקשה לגשת למחרת לבקו"ם, "כי הניירות שלה לא מסודרים". למחרת בבוקר נסעה לבקו"ם, שם הושמה באזיקים, הוגדרה כ"רכוש צבאי", נאסר עליה לדבר עם עיתונאים והיא הועברה למעצר בכלא 4 בגין עריקה.
גורליק, שהגיעה לחגוג חתונה משפחתית, הסבירה שהיא אזרחית קנדה, שאם צריך היא מוותרת על אזרחות ישראלית, שאין לה זיקה למדינה מגיל 17, ושמצבה הפיזי לא מאפשר לה לשבת בכלא. שום דבר לא עזר. מישהו בבקו"ם, שלא ברור מאיזו הפרעה נפשית הוא סובל, שם עליה תווית של "עריקה" ומאז היא מאחורי סורגים.
התהליך הישראלי האוטומטי והמופרע שלתוכו נשאבה גורליק, נמשך אתמול בבית המשפט הצבאי כשהפרקליטות דרשה להטיל עליה חמישה חודשי מאסר, כדי להרתיע עריקה מצה"ל בעתיד.
בן זוגה הדני אמר, "אני מסרב להאמין שאזרחים נרדפים פה על ידי השלטונות הצבאיים רק בגלל נקמנות. בכל מדינה מתוקנת מי שאינו תושב קבע של המדינה מקבל פטור משירות צבאי ללא שאלות. אני חוזר מישראל בלעדיה וצריך להסביר שארוסתי יושבת בכלא, כי לטענת השלטונות הצבאיים ביצעה פשע חמור. לך תסביר את ההיגיון הזה לאנשים בחו"ל. את החתונה שלנו בטוח לא נחגוג פה".
גורמים צבאיים שהתבקשו להגיב, אמרו שהם מתנהגים כך כדי להעביר דרך גורליק מסר למשתמטים. העובדה שמדובר באישה בוגרת בת 30, שחייה רחוקים מהמדינה הזאת מרחק שנות אור, לא שורטים אפילו את השריון
יהיה מעניין לבדוק אם ההיגיון המעוות שהכניס את יאנה גורליק לכלא יישמר גם מול הגברים החרדים, שיהפכו למשתמטים עקב אי חידושו של חוק טל. תרשו לי לנחש ששם ההיגיון המעוות יתיישר, ותימצא פרצה מופרעת עוד יותר, שתשאיר אותם מחוץ לכלא.
כי כאשר למדינה יש אינטרס להעלים עין, הופכים העיוותים הכי גדולים לדבר הכי מובן בעולם - ממש כמו שכאשר המדינה רוצה לקחת מישהי, רק משום שנולדה כאן לפני 30 שנה, ולהפוך אותה לעריקה, היא כבר מוצאת דרכים להצדיק את התנהגותה. והכל בשם חוקי ג'ונגל מטופשים, שלאף אחד לא אכפת שהם פוגעים באדם חף מכל פשע ללא סיבה.
תחושת האבסורד של המקום הזה - שאם הייתה מופיעה במחזה, היינו צוחקים ממנה - גורמת לנו לבכות במציאות. וקביעה זאת תקפה גם לגבי סיפורה של השחקנית אורלי ויינרמן, שפנתה לטוני בלייר לעזור לה להציל את בן זוגה בשש השנים האחרונות: בנו של שליט לוב, מועמר קדאפי, שיושב בכלא וממתין לגזר דינו לאחר שהורשע בהריגת מפגינים במהלך התקוממות נגד אביו.
בתגובה לפרסום פנייה זו, פנה חבר הכנסת מיכאל בן-ארי מהאיחוד הלאומי ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, בדרישה לפתוח בחקירה נגד ויינרמן בחשד "לקיום מגע עם סוכן, שמטרתו להשמיד את מדינת ישראל ולחסל את העם היהודי". אם אפשר היה להכניס אותה לכלא, בן-ארי היה עושה זאת במו ידיו.
בסופשבוע של "מעריב" פרסמה חן קוטס-בר ראיון עם חבורת טייסים ישראלים, שסיפרו על ביצועי הקרב שלהם, בהשוואה לאלה של טייסים אמריקאים (שכמובן, נחותים יחסית ל"טייסינו"). אחד מהם אמר בזו הלשון: "אני לא בטוח שיש לנו ביצים יותר גדולות, כי הגבול בין טיפשות לאומץ הוא דק. מה שכן בטוח הוא שיש לנו היסטוריה שממנה אנחנו באים - ואנחנו מבינים שיכול להיות מצב שכל העסק הזה שנקרא מדינת ישראל פשוט עלול לא להיות אם אנחנו לא נעשה את העבודה שלנו".
ואם כבר מדברים על ביצים גדולות, כדאי לציין שביום שבו ראתה הכתבה אור, התפרסמה בעיתון ידיעה לפיה שלושה חיילי חיל האוויר ביצעו אונס בתלמידות קטינות שלמדו בבית הספר הטכני של חיל האוויר.
בחסות "העסק הלא-רציונלי הזה הקרוי מדינת ישראל" ועם הכותרת "תג מחיר" שרפו פעילי הימין, בעקבות פינוי המאחז הבלתי חוקי מגרון, את דלת הכניסה של אחד המקומות היפים בארץ (מנזר השתקנים בלטרון) וריססו על אחד מקירותיו את הגרפיטי "ישו קוף".
כל פסיכולוג יגדיר "טראומה" כ"תופעה שבגינה שרוי אדם בתודעה שכל העולם נגדו, שכולם תוקפים אותו, מעליבים אותו ורוצים לחסל אותו - שבגללה אין לו פרספקטיבה ובגרות ולכן הוא נכנס לחרדה שמיתרגמת לתוקפנות".
לכן אין פלא שלא מעט הוגים גדולים - למשל הפסיכולוג ניצול השואה ויקטור פרנקל - אומרים שאחת המשימות החשובות בחיים היא ל"תקן" תודעתית את טראומות העבר, כדי לנסות לחיות מציאות מאוזנת, רלוונטית ושפויה.
"מה קורה לחברה הישראלית?", תמה ראש מנזר השתקנים. מה שקורה הוא שבמקום לרפא את "הטראומה" ישנם כאלה שיש להם אינטרס להעצימה. ככה מצטיירים כרגע נתניהו וברק, כמו גם מרבית אנשי ברית ההון-שלטון בישראל, שמרוקנים בחסות החרדה את הקופות של האזרחים הפשוטים והמותשים. כמו למשל, 2,000 עובדי "מעריב", מאות עובדי פניציה, עשרות עובדי פילת ועוד אלפי עובדים במפעלים אחרים בעבר ובעתיד.
וכך גם התעוררה כותבת שורות אלה, אחרי 35 שנות עבודה, לקריסת מקום העבודה, צפי של פיטורים ולמרבה התדהמה גם קופות פנסיה ופיצויים ריקות מכסף. שתהיה שנה טובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם