אלי גוטמן, אל תקשיב להם

הבעיה העיקרית של הנבחרת? שגוטמן חזר לשמוע לעסקנים, מאמנים ועיתונאים שאינם מהליגה שלו, ולכן התנהל בתזזיתיות מבישה בין באקו לרמת גן. רגע האמת שלו מגיע עכשיו

אבי רצון | 14/9/2012 7:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
01

בחזרה לימים החשוכים ההם. לעולם לא נגיע, אין לנו שחקנים, האירופים ככה, אנחנו ככה, מנטליות, שרירים, כושר גופני, אין הגנה, כן/לא משחקים בקבוצות שלהם ביבשת, רק מאמן זר/מאמן ישראלי, בניון, כל עוד שיוסי בניון, תוציא את יוסי ותראה, תכניס את יוסי ותבין, אצל שרף, היה פה נילסן, זרקתם את נילסן, לפרננדס עשיתם את המוות, עכשיו תבינו מי זה גרנט. זו רמת השיח הספורטיבי במדינת ישראל. לא מעבר לכך. להוציא חריגים כמובן. בסוף גם תמיד חוזרים לנוער. תשקיעו בנוער.
  
סיסמאות ריקות מתוכן ואנכרוניסטיות, שהתאימו לימי חומה ומגדל והפיפטי פיפטי. חובבנות שזועקת לשמים. את כל מה ששמעתם וקראתם וראיתם מאז יום שלישי תזרקו לפח האשפה של עיתונות הספורט הפרימיטיבית במדינת ישראל. להוציא חריגים, העיתונות הזו במקום הרבה

יותר נמוך ונחות ועלוב ומסכן מהנבחרת.
  
כי אנשים שוכחים שמדובר כאן בכדורגל מקצועני נטו. שיש במדינת ישראל שלוש ולא פעם ארבע קבוצות, שתקציבן זהה ואף למעלה מכך, לזה של קבוצות מובילות במערב אירופה, בהולנד, בלגיה, אוסטריה ושוייץ, שלא לדבר על הגוש המזרחי לשעבר. והאבסורד גדול יותר כאשר מדובר ביכולות הכספיות העצומות של ההתאחדות שתקציבה, במונחים מקומיים וביחס למדינות אחרות, הוא חלומו של מנהל בגוף ספורטיבי כלשהו.
  
סביב הכדורגל הישראלי מתגלגלים סכומי עתק. כספי ציבור, כספים פרטיים, ספונסרים, זכיינים, זכויות שידור וסתם פילנתרופים. וגם אם בתקופת אבי לוזון המספרים הולכים ויורדים, עדיין זהו כסף גדול. גדול מספיק כדי לייצר כאן כדורגל מקצועני שבו גם השיח המקצועי יהיה ברמה המתאימה.

צילום: אלן שיבר
חוזרים לימים חשוכים. נבחרת ישראל צילום: אלן שיבר
02

תכניסו טוב טוב לראש: אין כאן כדורגל גדול ואין לנו נבחרת גדולה, אבל יש כאן מספיק כדורגלנים טובים. עשרת מונים טובים מעסקני ההתאחדות. כאלה שיכולים לעשות הרבה יותר ברגעי האמת. מהחומר הטוב הזה ניתן ואפשר להפיק יותר. לא באווירה השוררת היום בכדורגל שלנו, אלא בסביבה אחרת ושונה. מתונה ורגועה יותר. בלי לחצים ובלי טרור של עסקנים פרימיטיבים שהם בורים ועמי ארצות בכל הקשור לצרכים ולדרישות של ניהול שמתאים לרוח הזמן.
  
הבהרה: זה לא הדור של שפיגל ושפיגלר מתקופתו של עמנואל שפר. גם לא של רביבו, נמני, אלון חזן, אייל ברקוביץ' מתקופת שלמה שרף. זה דור שהרבה לפני שהוא חושב על הקבוצה והנבחרת והמדינה שאותה הוא מייצג, הוא חושב על עצמו ועל עתידו הכלכלי. ולא שרביבו, נמני ושות' לא דאגו לעצמם ולעתידם הכלכלי. הם עשו זאת, ויש אומרים בהצלחה לא מבוטלת. אבל אצל הדור הנוכחי העסק קצת יותר פיננסי ומוחצן.
  
ועדיין, מותר להם. צריך אפילו להעריך אותם על כך שהם קודם כל דואגים ומבטיחים את עתידם. מציעים להם חוזים גבוהים בהרבה בבלגיה, שלא יחתמו? שיחתמו. גם אם הם ממעטים לשחק. אלה חוקי השוק והטבע האנושי. מזמינים אותם לנבחרת? שיגידו לא תודה? להיפך, שיגידו כן תודה.

03

אל החלל הזה צריך להיכנס המאמן הלאומי. להחליט מה ומי טובים לנבחרת שלו. אך ורק בשל כך הוא מקבל סכומי עתק. כדי לבחור את השחקנים הטובים ביותר, שהוא חושב שיכולים לעשות עבורו ועבור אבי לוזון ועבור אוהדי הנבחרת, את העבודה על הצד הטוב ביותר. אחר כך מגיעים כמובן הסגנון, השיטה ואישיותו של המאמן.
    
מאמן לאומי לא צריך לבנות כאן שום נבחרת. לא צעירה ולא בוגרת ולא מעורבת. נבחרת שמתבססת על השחקנים הטובים לאותה נקודת זמן בה התקיימו, למשל, שני המשחקים נגד אזרבייג'אן ורוסיה. אין ההוא גמר את הקריירה, השני מתחיל את הקריירה והשלישי בעיצומה של קריירה. אלה שטויות של חובבנים. מה, אם בניון ישחק בווסטהאם ויחזור להיות אותו שחקן ענק, הגדול ביותר שהיה כאן, שחזר לכבוש שערים ולהשכיב מגנים ובלמים בליגה שאומרים שהיא הקשה בעולם, לא תזמין אותו לסגל? תבנה על צעיר מהאולימפית?
  
ואהיה אף קיצוני יותר. אינני מערער ואף פעם לא ערערתי על יכולותיו של טל בן חיים. אני אפילו חושב שהוא יכול היה להתפתח להיות בלם מסוגה עלית באירופה, אלמלא אישיותו הבעייתית והכוחנית. הנסיבות הביאו למצב בו הוא לא משחק כבר תקופה ארוכה באורח סדיר, ולכן גוטמן צריך היה מלכתחילה לוותר על שירותיו בתחילת הקמפיין.
  
אבל אם בן-חיים יחזור לשחק, אפילו בישראל, ויפגין יכולות גבוהות, אז מה, לוותר על שירותי ההגנה שלו? ממש לא. צריך רק להתפלל כי לצידם של בניון ובן-חיים יהיו מספיק צעירים ודור ביניים שיפיקו מעצמם הרבה יותר מאפסיות השבוע האחרון, ושגוטמן יידע לזהות אותם, להנחיל להם שיטת משחק גם בזמן הקצר שעומד לרשותו, ולנסות להחזיר את הכבוד שלו ושל הכדורגלן הישראלי. זה הרבה יותר קל ופשוט ממה שמאיימים עליכם.

צילום: דני מרון
אלי גוטמן. השחקנים קולטים את ההססנות צילום: דני מרון
04

עם נושא מקצועי אחד אסור לגוטמן להתפשר: ההיררכיה בהרכב שלו. החלטת שחן עזרא טוב ומתאים לך ולשיטתך? לך איתו עד הסוף. בלי לאותת לו שאם הוא לא יהיה טוב בחצי השעה הראשונה, או אחרי הפאס הלא מדויק, הוא יעוף לספסל. או תומר חמד. לך עליו. תן לו ולשכמותו את ההרגשה שהם בטוחים בהרכב ברגע הנתון.

רוצה בן בסט או בן שהר? אין בעיה. אבל תהיה החלטי ומגובש. הססנות מורגשת אצל שחקנים. הם לא אוהבים הססנות לגבי מעמדם. זה לא רציני ולא מעמיק מקצועית. אם אתה רואה שאלה שבהם נתת אמון הכזיבו, אין בעיה. לצורך זה יש שלושה חילופים. כדי לשנות ולרענן.
  
ההתנהלות התזזיתית של גוטמן בכל הקשור להרכב ולשיטה בארבעת הימים בין באקו לרמת גן היו מבישות. היא מוכיחה כי חודשי עבודתו כמאמן לאומי קעקעו את מעמדו כמאמן רציני, מעמיק ומשכיל. מי שנבחר לנצח את אזרבייג'אן ולא כל כך הצליח, נמחק. לא רק שהוא כבר לא בהרכב, הוא גם לא בין המחליפים. כל כך מהר וכל כך קל.

05

אלו הם רגעי האמת של גוטמן. אם הוא יחזור אחרי ימי השתיקה המובנים עם תובנות מוצקות של מאמן לאומי מגובש ורציני, יש להעניק לו הזדמנות נוספת. אם הוא ידבר על הצערה ובית הנבחרות ומחנות אימונים וביסוס הסגל רק על מקומיים או זרים, יחזור עם סיסמאות ריקות מתוכן שמתאימות לכדורגל חובבני, צריך יהיה לשקול לפטרו.
  
גוטמן הוא עדיין המאמן הישראלי הטוב ביותר. הוא לא שכח לאמן. הוא רק לא ידע להתמודד עם התפקיד החדש. הוא לא ידע לעשות את הסוויץ' בין מאמן שרואה ומתרגל כל יום את שחקניו בקבוצה, לבין מאמן לאומי שחייב להיות ורסטילי וגמיש יותר. כזה שחייב לנהל מעקב צמוד אחר אלה שהוא חושב ורוצה.
  
האכזבה הגדולה ביותר מגוטמן היא כרגיל אישיותו האלסטית. הוא קשוב וכנוע לסביבה של מאמנים, עיתונאים ועסקנים שלא מהליגה שלו. איך שלא תהפוך את גוטמן, אתה יודע שבסוף אתה לא יכול לסמוך עליו. שמישהו זניח או נושא שולי יסיטו אותו מהכיוון ומהמטרה רק כי הוא רוצה לספק רצון של עסקנים, להחזיר טובות לעיתונאים ולהתחבב על מאמנים מכל הסוגים והדורות, שאת מה שהוא שכח בנושאים מקצועיים הם אף פעם לא קלטו ולעולם לא יבינו.

צילום: דני מרון
אבי לוזון. צריכים אווירה רגועה יותר צילום: דני מרון
06

תרגיל חשיבה וגם סתם משהו שמטריד את מנוחתי, אם כי לא יתר על המידה: מה היה קורה אם את דור השחקנים שעמד לרשותו של שלמה שרף במשך ארבע קדנציות (!) היה מאמן אלי גוטמן. יש לי תחושה ש...

07

לא עקבתי מקרוב בימים האחרונים ולכן אינני מעודכן, אבל חשוב לי לדעת האם פרשני הכדורסל הילדותיים והמגוחכים הגיעו כבר למסקנה נחרצת אם עמרי כספי הוא שחקן כדורסל או סתם כלומניק, וכי אלה מה-NBA חסרי מושג שבכלל אפשרו לו הרפתקה קצרה בליגה הטובה בעולם.

ומה נסגר עם שיבק? כי בליל שבת הוא יותר אפור מצביקה שרף שזה לא הגיוני, ובמוצ"ש הוא כבר יותר מבריק מפיני גרשון, שזה בלתי נתפס.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

אבי רצון

צילום: דעות

פרשן וכתב ספורט, ממייסדי עיתון חדשות. שימש כעורך מדורי הספורט של חדשות, הארץ ומעריב והגיש את תכנית הטלוויזיה בטריבונה

לכל הטורים של אבי רצון

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים