דיפלומטיה על הקווים
עם או בלי קווים אדומים, אסור לנו לשכוח כי ארה"ב היא עדיין המפתח לגיוס קואליציה בינלאומית הן לסנקציות והן לפעולה צבאית באיראן
סביר להניח שנתניהו לא בא על סיפוקו, קרי התחייבות נשיאותית להצבת קווים אדומים ברורים לאיראן שחצייתם תוביל לפעילות צבאית אמריקאית. מבחינת ראש הממשלה, ודאי שהוא צודק. אבל הבעיה היא לא צדקת הטיעון אלא שאלת התוצאה. מזכירת המדינה האמריקאית הבהירה היטב שארצה לא תציב קווים אדומים, בוודאי לא בפומבי.
ההיגיון פשוט: מעצמה אינה יכולה להציב קווים אדומים העלולים לפגוע בה קשות בזירה הבינלאומית. קשה מאוד בדיפלומטיה להציב קווים אדומים או קווים בצבעים אחרים. החיים אינם עשויים קווים בצבע זה או אחר. מצד שני, תיאום הדוק, ידידותי מאוד, ויחסי אמון בין שני המנהיגים הם נוסחה הרבה יותר טובה להצלחה. התגוששות על פני המסכים רק תכביד על השגת המטרה.
לו ישראל וארה"ב היו עומדות לבדן מול איראן ופעולה צבאית משותפת שתביא לתוצאות מיידיות הייתה אפשרית, כי אז ניתן היה להכיל את הביקורת הישראלית על ארה"ב. הבעיה היא שלא כך המציאות. אין לזלזל כלל ועיקר בהתחייבות האמריקאית למנוע יכולת גרעינית מאיראן. אין לזלזל במחויבות האמריקאית לביטחונה של ישראל. אין לישראל ידידות רבות בעולם, בלשון המעטה. לכן יש לפעול בשום שכל ולהתחשב בנסיבות.
יש משמעות עצומה לדרך שבה ארה"ב מדברת על פעולותיה כלפי איראן. ארה"ב אינה יכולה להתעלם ממסריה, ורכישת אמון המדינות שפוטנציאלית מסוגלות להצטרף לארה"ב היא קריטית להשגת המטרה. ארה"ב אינה רוצה להצטייר כמי שנעמדת דום בפני תכתיביה של ישראל. אובמה מבין שיש השפעה עצומה לכל אמירה שלו כלפי איראן. לפי הדיווחים המגיעים מארה"ב, הממשל אינו רוצה שהמסר שייקלט בעולם הוא שארה"ב מתערבת בנעשה בתוך איראן כמדינה ריבונית.
ארה"ב היא המפתח לגיוס קואליציה בינלאומית לפעולה צבאית באיראן
לא בכדי ארה"ב אינה מוכנה לקבל את הקביעה הישראלית שאיראן היא על סף פצצה גרעינית ושיש לפעול עתה ועכשיו. לדעת גורמי ההערכה האמריקאיים, עדיין יש פרק זמן סביר מאוד עד שאיראן תחצה את הרוביקון הגרעיני. עד אז, אליבא דממשל אובמה, כר הפעילות הדיפלומטית למניעת הגרעין האיראני עדיין רחב למדי.
זאת ועוד: לארה"ב אינטרס עצום לגייס את מדינות העולם, במיוחד באירופה המערבית, לנקיטת פעולות כלכליות אשר בהחלט עשויות לשתק את המשק האיראני. פעילות דיפלומטית חשאית שלא תעורר הדים שליליים בעולם היא הנוסחה הטובה ביותר, כל אימת שלא הגענו אל קצה התהום המצריך פעילות צבאית.
שימו לב לדברים הבאים מפיו של דניס רוס, כפי שבאים לידי ביטוי בספרו "על מדינאות". רוס מתייחס לסוגיה של גיוס אירופה ויפן וטוען: "האם האירופאים והיפנים יצטרפו אלינו למאמץ כזה? צעדים
פחות גלויים לעין קלים יותר פוליטית לאירופאים. דעת הקהל שם חשדנית יותר כלפי כל דבר שמדיף ריח של עימות פוטנציאלי העלול להציב אותם על מדרון חלקלק המוביל לסכסוך עם איראן".
מובן שכאן מדובר בחששות כלכליים עצומים, בזמן שאירופה נמצאת במשבר כלכלי קשה מאוד. גיוסן של ערב הסעודית ומדינות המפרץ למאמץ לשכנע את אירופה להצטרף לסנקציות הכלכליות יוביל לתוצאות טובות הרבה יותר. שכנוע מדינות אירופה, יפן וסין להצטרף לארה"ב ולהטיל סנקציות משתקות, עשוי להוביל לקריסת הכלכלה האיראנית על כל המשתמע מכך. טוב תעשה ישראל אם תוביל מהלך דיפלומטי מסוג זה, בשקט וללא התלהמות.
רק ארה"ב מסוגלת לגייס את תמיכת האירופאים ולהשפיע גם על סין ויפן. ואם בכל זאת הדיפלומטיה לא תצליח, עדיין תהיה ארה"ב המפתח לגיוס קואליציה בינלאומית לפעולה צבאית באיראן.
הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם