המוסלמים כועסים בצדק
בכל דת קיימים סיפורים שערורייתיים הקשורים למייסדיה אבל לא עושים מהם סרט. כשיוצרי "תמימותם של המוסלמים" בחרו להציג את הנביא מוחמד בצורה מעוותת, הם פשוט תרמו בהפצת השנאה
אין בכוונתי להצדיק את מעשי התגובה הרצחניים של המוסלמים, או לדון בתיאוריות השונות אם הסרט קשור למתקפה על השגרירות. מה שברצוני לעשות הוא לפתוח צוהר קטן של הבנה למוחם וללבם של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם וללהסביר למי שאינו מעורה בביוגרפיה של הנביא מוחמד מה הרגיז אותם כל כך.
בסרטים שנעשים בעולם המוסלמי על מוחמד והאיסלאם (והמפורסם שבהם הוא "השליחות"- "אלרסאלה" שיצא ב-1977) דמותו של מוחמד אפילו איננה מגולמת על ידי שחקן, אלא רק על ידי מוזיקה, מפאת ההערצה והקדושה שמוסלמים מייחסים לדמותו.
יוצרי הסרט לקחו חומרים מהביוגרפיה של מחמד והציג אותם בצורה מעוותת: מוחמד מוצג כממזר שאביו אינו ידוע, כחולה מין וכפדופיל על שום נישואיו לעאישה בת ה-9. הוא מואשם בגילוי עריות משום שהתחתן עם אשתו של בנו המאומץ זיד, לאחר שהלה התגרש ממנה למענו. ובאותה נשימה הוא מוצג גם כהומוסקסואל וכאדם גס שקרן ואלים. הסיפורים הללו לא הומצאו על ידי היוצרים - הם קיימים בביוגרפיות האיסלאמיות של מוחמד.
הבעיה היא בפרשנות, ובאפקט שנוצר מכך שחומרים ספרותיים מאורחות החיים בערב במאה ה-7 מועתקים הישר אל תוך החברה המערבית במאה ה-21 ללא תיווך: לנישואיו של מחמד בן ה-53 לעאישה בת ה-9, למשל, יש הסבר ביולוגי מובהק: בערב של המאה ה-7 תוחלת החיים של הגברים הייתה בסביבות גיל ה-60 ואילו
בכל דת קיימים סיפורים שערורייתיים הקשורים למייסדיה, הם כתובים במקורות, אבל לא עושים מהם סרט. הרי גם בתנ"ך לא חסרים חומרים משובחים לסרט: אברהם התחתן עם אחותו שרה, לוט שכב עם בנותיו, יעקב היה רמאי שהוליך שולל את אביו הזקן והעיוור, ראובן שכב עם בלהה פילגש אביו, יהודה שכב עם כלתו תמר, הגדיל לעשות מכולם דוד המלך. אם למוחמד היו 14 נשים רשמיות ופילגשים, לשלמה היו אלף. ברור שהשורות האחרונות היו מעוררות את זעמו של כל יהודי-דתי.
כל דת מנסה להקהות את עוקצם של סיפורים מעין אלו על ידי דרשות מאוחרות. התלמוד אומר על חטא דוד ובת שבע: "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה" ומנסה לטהר את דוד מן החטא בטענה שאוריה נתן לבת שבע גט לפני שיצא לקרב.
על אף שהתנ"ך מעולם לא הסתיר את חטאיהם של גיבוריו, הדיונים בקטעים רגישים שכאלו בתלמוד נשמרו הרחק מהציבור הרחב והיו מנת חלקם של השכבה המלומדת בלבד. ההבדל הגדול בין תיאורי הנביאים בתנ"ך ודמותם בקוראן הוא שכל סיפורי החטאים נמחקו מן הקוראן, בשל עיקרון "חסינות הנביאים". נביא, על פי האיסלאם, אינו חוטא, משום שנביא הוא מעצם הגדרתו אדם רוחני בעל מוסריות גבוהה. זאת אגב, הסיבה לכך שמוסלמים בימינו שוללים את האמונה היהודית שהתורה שבידיהם היא התורה שניתנה למשה מסיני. לא ייתכן שהאל יכתיב למשה סיפורים שערוריתיים כל כך על הנביאים.
לא ברור לי מה הייתה המטרה שלשמה השקיעו יוצרי הסרט משאבים כה רבים. העולם מלא מספיק בשנאה, השפלה ובוז. לאורך ההיסטוריה שילמו רבים בחייהם בגלל היריבויות בין הדתות. במקום להשקיע סכומי עתק בליצור שנאה, עדיף להשקיע את את הכסף בסובלנות ובכבוד. שנה טובה.
הכותבת היא מרצה במחלקה להיסטוריה של המזה"ת באוניברסיטת בר אילן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם