לזכור מאין באנו
מול התהפוכות הרבות הצפויות לנו, טוב שנדע מאין אנו שואבים את כוחנו ואת מה אנו מייצגים. כל עוד נישאר מחוברים לעצמנו, שום סערה ומשבר לא יוכלו לנו
אינני נביא, ייתכן שבאמת כך תיראה השנה הבאה, אבל אני רחוק מלהיות בטוח בזה. לדעתי, התהפוכות הצפויות לנו אינן עניין של מהלך צבאי או פוליטי אלא חלק ממכלול אסטרטגי רחב הרבה יותר.
אישית אינני מאמין שנתניהו יורה על מתקפה צבאית גלויה באיראן. אני חושב שהזמן לעשות זאת היה ברגע שאחמדיניג'אד הכריז על כוונות ההשמדה שלו והחל בהכנות המעשיות. ברגע שבחרה ישראל באסטרטגיית הטלת האחריות על אומות העולם, אבדה הלגיטימציה לפעולה ישראלית – הן מצד העולם והן מצד השמאל הישראלי. מאמצי ישראל בשלב הזה לאלץ את העולם לפעול, משולים לניסיון לסגור את דלתות האורווה לאחר שהסוסים ברחו. ואם נקבל מהאמריקאים "קו אדום" – האם הוא יהיה שווה יותר מהנייר של ג'ונסון?
כשנסוגה ישראל מסיני בפעם הראשונה, לאחר מבצע קדש, התחייבו האמריקאים בכתב כי לא יאפשרו למצרים לחסום את מצרי טיראן בפני שיט ישראלי. כשפלש נאצר לסיני וחסם את המצרים התקשר ראש הממשלה אשכול לנשיא ג'ונסון והפנה אותו להתחייבות האמריקאית, ל "קו האדום" הברור והחתום שנתנו בוושינגטון תמורת הנסיגה הישראלית. "אינני מוצא את ההעתק שלי", לגלג ג'ונסון מעבר לקו. ההמשך ידוע.
עכשיו מנסה ישראל ללחוץ על אובמה לתת בידה את ההתחייבות שלא תימצא. אלא שבשונה מהתקופה ההיא, הציבור בארץ היה
ובכן מתקפה ישראלית, להערכתי, לא תהיה - ואהיה הראשון לשמוח ולהודות על טעותי. לא, אני לא רוצה מלחמה, ממש לא. אבל יותר משאני פוחד ממלחמה, אני פוחד מהתפוררות אטית שתייתר עבור האויב את הצורך בה. אינני רואה כיצד ישראל מתקיימת ומשגשגת לאורך זמן מול מזרח תיכון גרעיני בהגמוניה איראנית.
גם בחירות, כלל לא בטוח שיהיו השנה. זו אמנם האווירה השוררת בליכוד, אבל כבר ראינו השנה, שעד שזה לא סגור זה לא סגור - וגם כשזה סגור זה נפתח מחדש. בנושא זה אני הרבה פחות בטוח בעצמי מאשר בנושא האיראני, אך לא אתפלא אם גם בערב ראש השנה תשע"ד – הבחירות עדיין יהיו לפנינו.
תחושתי היא שבתשע"ג, הרבה יותר משאנו נפעל על המציאות, תפעל זו עלינו. אנו חיים בתקופה רבת תהפוכות. הציוויליזציה המערבית בת 2,000 השנים, החליטה להתאבד. עם ממוצע של ילד למשפחה, והגירה מוסלמית והיספאנית – הסוף הוא רק עניין של זמן. כדי להסתדר באירופה, ייאלצו ילדינו לדבר ערבית ובארה"ב ספרדית.
השינויים התרבותיים באים לידי ביטוי במשבר כלכלי ששיביא לקריסת כלכלות המערב. האיסלאם ירים ראש, המזה"ת ישוב למצבו הטבעי ערב מלחמת העולם הראשונה – כלומר מסכת מדינות הלאום המודרניות תתפורר והמרחב ישוב להיות מרחב שבטי. את ההגמוניה תתפוס מדינה שאינה ערבית, טורקיה או איראן - אם תתגרען.
זו אינה נבואה. זו הערכה מפוכחת על בסיס התהליכים המתרחשים לנגד עיננו. אפשר והדברים יתרחשו אחרת, סביר שיתרחשו אחרת – אולם לכיוונים הללו עלינו להתכונן.
השאלה שעל ישראל לשאול את עצמה רחבה הרבה יותר משאלת הגרעין האיראני. השאלה היא האם אנו מכינים את הדור הבא לקראת עולם שכזה, או שעודנו משליכים יהבנו על הסדר הישן. האם אנו מציידים את הדור הבא בתשובה ברורה לשאלות הזהות והייעוד. האם אנו בונים כאן תרבות של חירות שתאפשר להתמודד מול רוחות השעבוד השוטפות את העולם.
ראש השנה הוא יום המלכת הבורא על עולמו. אנו תוקעים בשופר ומכריזים על קבלת עול מלכותו של בורא עולם. מלכותו ולא שום מלכות אחרת.
מול התהפוכות הרבות הצפויות לנו, טוב לזכור מניין באנו, מאין אנו שואבים את כוחנו, את מה אנו מייצגים ולאן אנו שואפים. כל עוד נישאר מחוברים לעצמנו, שום סערה ומשבר לא יוכלו לנו.
שנה טובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם