באוברדראפט: משבר במכבי חיפה
ככל שיעקב שחר פותח יותר את הכיס, ראובן עטר הולך ומאבד אחיזה על הספסל הירוק. והבעיה התחילה עוד בקיץ, כשהבעלים נכנע לקול האחרון מהיציע לפני שהוא נכנס למכונית
חן עזרא לא מבין לאן הנקודות בורחות, אתמול בקרית אליעזר צילום: ערן לוף
אבל במדינת הגמדים שלנו, קומץ אוהדים צעקנים לא רק משמיע קול אלא מקבל החלטות, וכך הגיע עטר לחיפה קצת לפני הזמן והרבה לפני שהוכיח שהוא ראוי לספסל הירוק, וגם כי ליוסי הרי אין להקת מעודדות צמודה ודביקה.
לעטר יש סגל, חלומו של כל מאמן. כסף, כחול אשר על שפת הים. עטר מתעטש כי חסר לו בלם? הנה דקל קינן כמתנה לראש השנה. רובן מצונן ורוצה קשר? קבל את אביחי ידין לקראת יום כיפור. וארנקו של שחר עדיין פתוח. שרובן רק יצייץ. יגיד שהוא זקוק לעוד חלוץ, יקבל אותו לקראת סוכות. ירצה שוער חמישי בסגל? עד הושענא רבא והשוער הזה בשטף כסף בקצף.
שחר איבד כיוון. גם הוא כבר נכנע לקול האחרון מהיציע לפני שהוא נכנס למכונית. הכישלון העונה קודם כל שלו. והגיע הזמן ששחר גם יפנים שגם אם הוא בעל בית מסוגה עילית, גם הוא לא מושלם. ממש לא. רחוק מכך. ושלא הגיל עושה את שלו, אלא התרגיל. התרגיל שעשו לו קומץ כתבי ספורט, מגובים בקומץ ההוא.
2. יוסי עשה לרובן אתמול בית ספר לכדורגל. גם יוסי חשב שהזעם של חיפה עלול להתפוצץ על השוער מרציאנו, ובא לשחק זהיר, אפילו הגנתי. אבל הגנתי אינטליגנטי. כזה שיודע לזהות חולשות של יריב שנמצא בלחץ. וכשיוסי הבחין שהחזקת הכדור של חיפה היא עד 30-20 מטר מהשער, ובכל מקרה היא לא מסוכנת, הוא שחרר ויצא למתפרצות.
ואז התברר שהאקדמיה של בן-זקן עדיפה על חשבון הבנק הבלתי מוגבל של שחר. כמעט כל מתפרצת של רביבו ומקרייב היתה מסוכנת. בכל מקרה היא היתה מתוכננת. ואז גם ניתן היה להבחין שלחיפה אין בכלל משחק הגנה. שכאשר מסתיימת לה התקפה בירוק, הירידה להגנה איטית ומופקרת והמרחקים בין ההגנה לקישור, אותו קישור שצריך להיות חלק ממגננה מול כוח מתפרץ, עצומים.
פתאום אתה גם שם לב שיניב קטן הוא בכלל פליימייקר, אחר כך קשר אחורי, ורוב הזמן משוטט חסר אונים בקרית אליעזר, ופיזית הוא הרבה יותר קרוב למרכז הרפואי רמב"ם מאשר לשער של מרציאנו.
יעקב שחר ואלי גוטמן, אתמול בקרית אליעזר. נכנע לרצון האוהדים?
צילום: ערן לוף
3. ניר ביטון לא הפגין אתמול יכולת מי יודע מה, ועדיין, בכמה מהלכי כדור, בעיקר ביציאה מהגנה להתקפה, אפשר להבין את ההתעניינות של מנצ'יני בטאלנט של בן-זקן.
לבורים ועמי הארצות: ביטון הוא קשר לאניני טעם. כאלה שמבינים מה ערכה של אישיות ונוכחות במרכז המגרש. אם גוטמן יתעלם מהאמירה הפזיזה והמיותרת של בן-זקן, הוא היה לוקח אותו בחשבון להמשך הקמפיין ולא מפקיר כישרון נדיר שכזה בידיים הפוליטיות של גיא לוזון. מצד שני, להפריד בין גוטמן
לפוליטיקה זה כמו להפריד בין גיא לאבי לוזון.
4. רק בסוף השבוע האחרון שמעתי משהו על סכסוך בין יוגב אוחיון למכבי ת"א. לא התעמקתי, בכל זאת הסכסוך בין אלגרי לאינזגי במילאן קצת יותר מרגש ומעניין, אבל הבנתי שאוחיון העליב ונעלב ובסוף חזר הביתה.
מה שאומר שאולי בכל זאת כדאי לשמעון ולדייויד לפקוח עין על פעולות הילדים לפני שמפעל חייהם יסתיים בידיים של איזו עמותת אוהדים, שלא יודעת מי הם מוטי ומיקי ומה זה בכלל וירטון.
אקו"ם