בגנות הקיצוניות
הקיצונים של המפלגה הרפובליקנית הם שהכשילו את רומני, הקיצונים שהשתלטו על הליכוד עוד יכשילו את נתניהו
המפלגה הרפובליקנית איננה מפלגת "אנשי מסיבת התה," היינו אותם אנשים שטופי מוח המדברים עם אלוהים כל יום ויודעים היטב מה בקשותיו. אלה נציגי אמריקה הפוריטנית, הבלתי מתפשרת, המאמינה בעקרונות המנוגדים לחלוטין לזכויות האדם. זו אמריקה של פעם, אמריקה של פיילין ושל כמה כמרים שהסגידה להם היא מוחלטת. אלה הם אוונגליסטים המונעים על ידי אידאולוגיה דתית שאינה מותירה כל שיקול דעת לאדם הפרטי. כל מי שאיננו מוגדר על ידם כאמריקאי, כלומר לבנים בלבד, אין לו זכויות, וכל המיעוטים האתניים המעטרים את החברה האמריקאית הם מבחינתם אסון.
באחת ההזדמנויות, בכנס של ההזויים הללו, הושמעו הדברים הבאים: "המאבק על אמריקה בעיצומו. הנשיא ובני הברית השמאלנים שלו בקונגרס מחפשים כל הזדמנות להרוס את החוקה לפני שתהיה לנו הזדמנות להציל אותה." אם לא יינקטו צעדים מהירים, וכולם מבינים במה מדובר, עלולים האמריקאים "להתבשל למוות בסיר של מדינה של מטפלות בית. אנשים שאינם יכולים לאיית את המילה 'הצבעה' או לומר אותה באנגלית, בחרו בסוציאליסט אידאולוגי אדוק בבית הלבן." אז ברור שאמירות כאלה לא יקרבו בוחרים שאינם מהגזע הנכון אל המועמד הרפובליקני, אף שהוא עצמו אינו מאמין בכך. זו התוצאה של הקיצוניות: הפחד מהקיצוניות של המפלגה הרפובליקנית
הרחיק בוחרים מרומני.
המקבילה הישראלית לדינמיקה הזו היא החיבור בין הליכוד לישראל ביתנו. ראש הממשלה מנסה לשווא להסביר לכולם שהכל "לטובת המדינה." במקום אחר כתבתי מהי האסוציאציה של "טובת המדינה." החבירה בין שתי המפלגות אינה אלא הוכחה לקיצוניות. לו כותב שורות אלה היה קובע זאת, כי אז היה מקום להחשיד אותו בנטייה פוליטית. ולא היא. שר הביטחון לשעבר משה ארנס הוא שכתב במאמר ראוי בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "שותף מוזר" את הדברים הבאים: "הליכוד עשה מעט מדי בשנים האחרונות לעידוד שילובם של אזרחי ישראל הערבים. מטרה זו, שהיא בעלת חשיבות עליונה לעתיד ישראל, נמצאת יותר מדי נמוך ברשימת סדר העדיפויות של ממשלות הליכוד. ואולם, היא ממשיכה להיות חלק בלתי נפרד מהאידאולוגיה של הליכוד ומנוגדת לחלוטין לדעותיו של ליברמן. לכן ההליכה ברשימה משותפת היא אנומליה שצורמת לאוזניהם של רבים מתומכי הליכוד, וסביר להניח שתהיה בעלת השפעה שלילית על הקולות שתקבל הרשימה המשותפת הזאת בבחירות." לא איזה שמאלן משוקץ כותב זאת, אלא משה ארנס, מי שבעצמו נחשד לא אחת בקיצוניות. דווקא הוא זה שמזהה את הטעות הקשה של נתניהו.
ממשיך ארנס וטוען: "יש משהו בלתי ראוי בכך שהליכוד, שבמשך שנים רבות היווה דוגמה לדמוקרטיה בזכות הבחירות הפנימיות שנערכו בו, יצטרף למפלגה שהיא למעשה תנועה של איש אחד - ואילו האנשים שימנה יוצבו לסירוגין ברשימה המשותפת לכנסת. זה איננו צעד קדימה לקראת משילות טובה יותר. זהו צעד לאחור." קדימה קמה משום הקיצוניות שפשטה בליכוד. עמדותיה של קדימה אינן רחוקות כלל מעמדות הליכוד, אלא שעל השיח הפנימי בליכוד השתלטו הקיצוניים. גם אולמרט היה ליכודניק "שרוף" ועזב. ראוי שנתניהו ילמד את הלקח. בבחירות האחרונות הליכוד קיבל פחות מנדטים מקדימה, שנתפסה כמתונה. מה יקרה הפעם, אין לדעת. ראוי להרהר בכך. •
הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם