מלחמת שלום הציבור
שלוש הערות על ההתקפלות של אורי שגיא, על הדרכים לעצור את הקצב מבנגקוק ועל היוזמה הלא רלוונטית של מיקי חיימוביץ
מנגד, איזו בדיקה בדיוק נערכה שם בחדרי חדרים שגרמה להנהגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הזו לתלות את האיש בכיכר העיר? היום הוא מכה על חטא על ששיתף פעולה לדבריו עם המגרשים, ועדיין - מה קיבינימט אמרו לו שגרם לו להתקפל?
אני חושב שמה שיקבע מי דיבר אמת ומי לאו הוא מהלך אחד ויחיד, שיקרה או לא יקרה בימים הקרובים; אם מר שגיא ידרוש להוציא לאור את המתלוננת, לתבוע את דיבתו ולשפוך אור מלא על הסיפור, הרי דמו נשפך לשווא. אם ממחר כבר לא נשמע אותו בעניין, הרי שיועץ תקשורת מזהיר ייעץ לו להכחיש כדי להטיל ספק ולחזור ולעשות לביתו.
רק נאמר שאם אכן יוכח שלא היה ולא נברא, עדיף שנגלה את זה עכשיו ולא אחרי הבחירות.
2. הקצב מבנגקוק יהיה תושב חוזר בעוד כחצי שנה, אחרי שהמלך בתאילנד חנן אותו. שמועות אומרות שהמלך, שמספק חנינות לרגל יום הולדתו, עושה את זה בעבור חופן דולרים עצום. שמועה נוספת אומרת שאחרי כתיבת שורה זו, אל לי לדרוך בתאילנד ושמועה אחרונה טוענת שמעולם לא רציתי לדרוך שם.
השאלה כמובן היא איך מונעים את בואו של האיש המבחיל הזה. יש לי כמה רעיונות, שאת חלקם אני כנראה לא יכול להעלות על הכתב, אבל אני יכול לפנטז. אז הנה כמה הצעות בכל זאת, ושיסלח
3. והנה קינוח. אני מחבב את מיקי חיימוביץ'. הבשורה הטובה היא שהיא חזרה לחיינו- ולא בצורת פוליסת ביטוח מרופדת במזומנים, אלא במשה אכפתי כזה, למען החיות, למען הבריאות האישית. "יום ללא בשר", היא קוראת לזה.
הבשורה הפחות טובה היא שמדובר באחת היוזמות האידיוטיות שנראו ב"שוק הבשר." יום אחד? במשאל מהיר שעשיתי בקרב חבריי, עמיתיי ומיטב ילדיי התברר שאיש מהם לא אוכל בשר כל יום כבר שנים. חלק סתם מחוסר רצון, חלק מחוסר משאבים וחלק סתם מהעדפת חומוס.
הסקר המשמעותי יותר הוא שלחלק גדול מהתושבים אין אפשרות כספית לאכול בשר כל יום, וסיר הבשר מתמקם בעיקר בארוחות חגיגיות ובסופי השבוע. אז משמח שהגברת חזרה להביע את דעתה, אבל חבל שהיא מתמקדת במשהו שהוא רלוונטי ל-15 חבר'ה מהאלפיון העליון, שלא מסוגלים להעביר יום בלי נתח עסיסי בפה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם