איך יוצאים מזה נכון
אחרי הפתיחה המבריקה של מבצע "עמוד ענן", חובה להגדיר יעדים ברורים ללחימה, ובעיקר לסיים אותה בזמן. אחרת נמצא את עצמנו בעוד גרסה של מלחמת לבנון השנייה. כל התרחישים לסיום הפעולה הצבאית בעזה
ומה הפעם? להלן כמה עובדות יסוד. הזמן, באופן כללי, אינו משחק לטובתנו. אחרי מהלך הפתיחה המרשים, החיסול של אחמד ג'עברי, יהיה קשה לשמר את המומנטום. לקח לחמאס כמה שעות לעכל את ההלם, אבל הירי המאסיבי ביום חמישי היה צפוי, כמו גם המחיר הכבד של הרקטות. חמאס יכול להפעיל גם כלי נשק מפתיעים יותר (כולל טילי חוף-ים), ואולי אף לבצע פיגוע הרחק מרצועת עזה. גם סכנת הירי לעבר מרכז הארץ עדיין לא הוסרה למרות הצלחת הפגיעה בפאג'רים, אם כי, באופן אירוני, לצה"ל קל יותר לפגוע במשגרי הטילים ארוכי הטווח מאשר בקטיושות. זאת משום שהם בולטים בשטח, וזמן ההפעלה שלהם ארוך יותר.
אבל גם את זה צריך לזכור: היתרון האיכותי והכמותי של ישראל על חמאס הוא עצום. הרבה יותר גדול, לשם השוואה, מהפער בין רוסיה לגיאורגיה שנמחצה תחתיה. מדובר בפער שחמאס ירגיש היטב במהלך הימים הקרובים. אך האם ניתן להסיק מכך שהשגת יעדי המבצע מובטחת? בהחלט לא.
תחילה, הבעיה מתחילה בהגדרת יעדי המבצע. אל תתרשמו מהגדרת היעדים הצנועה שהציג שר הביטחון בערב הפתיחה של "עמוד ענן". צה"ל והדרג המדיני רוצים הרבה יותר. ציפיות נמוכות מתאימות להם, בפרט אחרי שלמדו לקח מהציפיות הגבוהות שהוצגו בפרוץ מלחמת לבנון השנייה והכו בהמשך כבומרנג.
ובכל זאת, אל תהיו בטוחים שצה"ל והדרג המדיני כבר יודעים איך הם רוצים שהמבצע הזה יסתיים. כמעט ארבע שנים אחרי "עופרת יצוקה", מדהים היה להיווכח לפני כחודש (בכנס של מכון פישר לתעופה וחלל) שצה"ל נשלח למבצע בתחילת שנת 2009 ללא יעדים מוגדרים באמת. בעלי התפקידים אז, הרמטכ"ל גבי אשכנזי, שר הביטחון אהוד ברק, שרת החוץ ציפי לבני, אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט ומפקד חיל האוויר עידו נחושתן, חשפו בכנס מרתק, בזה אחר זה, מה התרחש מאחורי הקלעים של אותו מבצע.
בשורה התחתונה: מבצע "עופרת יצוקה" יצא
למרות הזמן הממושך של המבצע, צה"ל לא קיבל אור ירוק ללכת עד הסוף ולהביא לריסוק שלטון חמאס ברצועה. הימים האחרונים של "עופרת יצוקה" כללו דשדוש מוחלט ופשיטות חסרות תכלית אמיתית על שכונות מגורים בלב עזה עד היציאה ממנה.
אילו מבצע "עופרת יצוקה" היה נחשב כישלון, בדומה למלחמת לבנון השנייה, והייתה מוקמת בעקבותיו ועדת חקירה, הייתה זו מבקרת את תהליך קבלת ההחלטות לפחות כמו הפרק הרלוונטי בדוח ועדת וינוגרד. גם עכשיו, הדרך שבה יוציא הדרג המדיני את צה"ל מן המבצע היא קריטית.
1. פעולה קצרה מהאוויר
תרחיש: צה"ל ימשיך בתקיפות ממושכות נגד יעדים ברצועת עזה למשך כמה ימים נוספים ויימנע באופן מוחלט מפעולה קרקעית.
יתרונות: בפעולה אווירית הסיכון לכוחות צה"ל הוא מינימלי. לצה"ל יכולת לפגוע בצורה כירורגית במטרות נקודתיות, כפי שהוכח בחיסול של אחמד ג'עברי.
חסרונות: לאחר פרק זמן מסוים "בנק המטרות" של צה"ל ימצה את עצמו. פעולה אווירית בלבד לא תביא, ככל הנראה, לתחינה מצד חמאס להפסקת אש. מספר הנפגעים מקרב האזרחים בעזה עלול להיות גבוה, ובשלב מסוים יגבר הלחץ על ישראל להביא להפסקת התקיפות, הן מצד העורף והן מצד הקהילה הבינלאומית.
סבירות: בינונית.
2. פעולה קצרה משולבת
תרחיש: פעולה אווירית קצרה שתהיה מלווה במהלך קרקעי מהיר וקטלני.
יתרונות: המהלך עשוי להפעיל לחץ מהיר על חמאס להביא להפסקת אש ולטפל במשגרי הרקטות הטמונים עמוק באדמה. הסיכון להסתבכות קרקעית ולאבדות נמוך יחסית, שכן צה"ל התכונן היטב למהלך כזה במשך כמה שנים. המהלך יבוצע על ידי כלים משוריינים היטב ומוגנים, שיהיו מלווים במעטפת של אש מאוד מדויקת.
חסרונות: כל מהלך קרקעי כרוך בסיכון לאבדות, הן בקרב חיילי צה"ל והן בקרב אזרחים חפים מפשע. צה"ל צריך פעולה של חודש לפחות כדי להביא להפסקה מוחלטת של האש, וכל עוד ימשיכו ליפול רקטות ההישג יהיה מוגבל ביותר. גם האפשרות שמצרים תנקוט צעדים נגד ישראל, עד כדי סכנה להסכם השלום, תהיה ממשית.
סבירות: גבוהה.
3. מבצע קרקעי בן כמה שבועות
תרחיש: צה"ל ייכנס למבצע בן כמה שבועות עד להפסקה מוחלטת של הירי וייצא באופן חד-צדדי לאחר פגיעה משמעותית בחמאס ובארגוני הטרור הנוספים.
יתרונות: מהלך בן כמה שבועות יאפשר לטפל בצורה מעמיקה בתשתית הטרור ברצועת עזה.
חסרונות: סיכון גבוה לנפגעים וללחץ בינלאומי כבד על ישראל עקב נפגעים חפים מפשע. חשש ממשי לפגיעה בהסכם השלום עם מצרים. ברגע שצה"ל ייצא, המצב יוכל לחזור לקדמותו.
סבירות: נמוכה.
4. מהלך בן כמה חודשים
תרחיש: צה"ל ייצא למבצע ארוך שיכלול ריסוק של שלטון חמאס, השתלטות על ציר פילדלפי וסלילת הדרך לשובה של הרשות הפלסטינית לרצועת עזה.
יתרונות: זה הפתרון האולטימטיבי למשך שנים, שישקם את ההרתעה וימנע ירי לעבר דרום הארץ. גם ערב כניסת כוחות צה"ל לערים ביהודה ושומרון במבצע "חומת מגן" ב-2002 היה חשש כבד מכניסה ללב הערים ולקסבות, אבל ממרחק הזמן המבצע נחשב הצלחה גדולה.
חסרונות: פוטנציאל עצום להסתבכות ולנפגעים בשלב הסטטי של שהיית כוחות צה"ל בערי רצועת עזה. צפוי לחץ בינלאומי כבד להפסקת המבצע, וכן נזק בלתי הפיך להסכם השלום עם מצרים.
סבירות: נמוכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם