בלי מרווח טעות: ערב עצוב בנוקיה
הקבוצה הנוכחית של בלאט זקוקה לתיאום מושלם מדי ערב כדי לנצח יריבות איכותיות. במציאות הנוכחית, כשהתקציב מוגבל, המאמן ימשיך לנסות להפוך איפשהו חבורה של שחקנים בינוניים לקבוצה גדולה. לא בטוח שזה אפשרי
מכבי ת"א בדיכאון, אתמול בהיכל נוקיה. לא טובים מספיק צילום: דני מרון
תומאס חסם והסתובב, אוחיון מצא אותו בעיתוי מושלם, והאמריקאי האתלטי ניצל את הידיים הטובות שלו כדי לקלוט מסירות לא קלות ולתרגם אותן לסלים. גם אוחיון וגם תומאס הם שחקנים מוגבלים: לראשון קליעה בינונית, בעוד מרחב המחיה של השני הוא בערך מטר מהסל.
הם חייבים להיות מרוכזים ונטולי כל אנוכיות כדי למצות מעצמם את המיטב, וכמוהם כל הסגל המוגבל של מכבי. כשזה לא קורה, כמו אחרי האזעקה הטראומטית אתמול, מכבי תפסיד גם ליריבות בינוניות כמו מלאגה.
ברגעים אחרים, אוחיון חדר ליער הספרדי, מסר בתזמון גרוע ואיבד ארבעה כדורים; תומאס אבוד לחלוטין בדקות שאוחיון לא על המגרש או כשהוא עם הגב לסל; לוגאן, שחקן האחד על אחד הכי חשוב במכבי, איים בזריקותיו על ציפורי ההיכל; אליהו סבל ממיעוט ההתקפות המתפרצות והתקשה מול גבוהי מלאגה הפיזיים; הניסיונות לבודד את סמית' באותיות מול גארדים נמוכים תורגמו ל-2 מ-9 מהשדה; והיקמן עבד קשה כהרגלו, וסיפק חסימות מעוררות השראה, אבל קבלת ההחלטות שלו בהתקפה תיוותר לעד מפוקפקת.
מכבי נכנעה ברבע האחרון לכמה זריקות מטורפות למדי של מרכוס וויליאמס, מסוג השחקנים האנוכיים והבעייתיים שלעולם לא ישחקו אצל בלאט. אלא שלשמרנות ולקבוצתיות יש גם מחיר.
הפסדים ביתיים בעונה הרגילה ביורוליג אינם בגדר אסון. יסמין רפשה ניצח בנוקיה עם בולוניה ב-2004, רק כדי לשוב לאותו אולם בגמר היורוליג ולחטוף 44 הפרש בראש. הנקודה היא שמכבי של אז שילבה בין כישרון
עילאי לבין אינטליגנציה. לקבוצות כאלו יש מרווח טעות מסוים.
הקבוצה הנוכחית של בלאט זקוקה לתיאום מושלם מדי ערב כדי לנצח יריבות איכותיות. בשנים אחרות, נדיבות יותר, זה היה הרגע שבו היה נשקל להחליף את ניק קיינר מדלי ולחזק את הקו האחורי. במציאות הנוכחית, כשהתקציב מוגבל, בלאט ימשיך לנסות להפוך איפשהו חבורה של שחקנים בינוניים לקבוצה גדולה. לא בטוח שזה אפשרי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם