פוליטיקאים טרוטי עיניים
מבצע קרקעי של צה"ל ברצועת עזה מסמן איקס גם על מועד הבחירות, כאשר בשבוע הבא צריכים להתקיים הפריימריז בליכוד ובעבודה. 200 המועמדים משתי המפלגות לא יכולים לסבול עוד דחייה בגלל המלחמה
רוב השרים בממשלה, למעט אולי שטייניץ, ישי ולנדאו, אינם מעוניינים במהלך קרקעי. הם יודעים היטב מה התכלית ומה המחיר. מצד אחד אף אחד לא הולך למוטט את חמאס ולכבוש את השטח; מצד שני לא ברור מה התועלת הנוספת שתצמח ממבצע כזה מעבר למה שכבר השגנו, יחסית לסיכון הגדול.

ביום ראשון הקרוב צריכים להתקיים הפריימריז בליכוד. ארבעה ימים מאוחר יותר גם הפריימריז בעבודה. 200 מועמדים משתי המפלגות מסתובבים בשטח טרוטי עיניים, לא יכולים לסבול עוד דחייה בגלל המלחמה. אתמול דיברו בשתי המפלגות על חלופה לפריימריז: בחירות במועצות הסניפים או אפילו ועדה מסדרת, רק כדי לגמור עם זה. ברור שאין לזה שום סיכוי. אם הבחירות המקדימות יידחו, גם הגשת הרשימות תידחה, ואיתה מועד הבחירות.
בינתיים הפריימריז הללו נראים מוזרים במיוחד. אין אירועים, אין כנסים, אין חגיגות כמו פעם. העניינים מתנהלים ברשתתות החברתיות, בשיחות טלפון ובפגישות מצומצמות. את הנאומים בכיכרות העיר החליפו אולפני הטלוויזיה, שמארחים את המועמדים
המלחמה, שתמיד נופלת כאן בימי בחירות, עושה טוב עם המנהיגים שמנהלים את המערכה כל עוד אין מחדלים ופשלות. ראש הממשלה נתניהו אוסף את המנדטים שלו הפעם בשקט יחסי ובהופעות מדודות. בימים כאלה לא טוב להגדיר מטרות נרחבות מדי. שר הביטחון ברק מזניק באופן טבעי את מפלגתו, עצמאות. כל האחרים, יחימוביץ', לפיד, מופז ולבני, עולים לשידור אבל אין להם מה לומר נוכח סדר היום המשתנה. איש מהם לא הכין תוכנית מגירה לימי חירום. כנראה שגם לא אהוד אולמרט.