לא חף מפוליטיקה
מבצע "עמוד ענן" לא רק שינה את סדר היום הלאומי, אלא גם ייצר לעמיר פרץ הערכה מחודשת ונתן לאהוד ברק אפשרות ממשית לעבור את אחוז החסימה
עם זאת, משיצא המבצע לדרך, אי אפשר שבדיעבד לא יהיו לו השלכות והיבטים פוליטיים שונים, מהותיים ואישיים. ניתן, למשל, להניח שלדיונים על אפשרות פעולה קרקעית ברצועה, שתגבה בוודאי קורבנות גם בצד הישראלי ומועדת לפורענויות בלתי צפויות, חדרו גם שיקולי בחירות. שנית, הדרך שבה תסתיים הלחימה, טיב ההסכם שיביא לסיומה וחישוב ההישגים מול ההחמצות והכישלונות - עשויים בהחלט להשפיע על תוצאות הבחירות.
אבל לא כדאי להזדרז בקביעות כאלה. אם "עמוד ענן" יסתיים באופן סביר וללא הסתבכויות מיוחדות, והדרום ישקוט לזמן מה, לא בטוח שבבחירות עוד ידברו עליו ושאדריכליו יקצרו יבול אלקטורלי. הזיכרון הציבורי קצר. באשר להיבטים האישיים, טעות לחשוב שהפריימריז בשתי המפלגות הגדולות גוועו עקב הלחימה. הם פשוט החליפו זירה. לא מעט מהמתמודדים תפסו טרמפ על גב המלחמה הזאת, וזה לא היה כל כך קשה. ערוצי הטלוויזיה שדיווחו ללא הפסקה על המבצע היו צריכים, מעבר לדיווחים מהשטח, למלא את הזמן גם בפרשנים ובמומחים, אמיתיים ומדומים, וגם, איך לא, בפוליטיקאים שיצרחו זה על זה.
כך נשלפו מהנפטלין בני סמכא מהעבר הרחוק וצצו על המסך שרים וח"כים שבשאר ימות השנה יכולים רק לחלום על כמות כזאת של דקות מסך. כמה מהם, כך נדמה, ממש ישנו באולפני הטלוויזיה. ערב אחד ראיתי על המרקע ח"כ אלמוני, שסכום דקות הופעותיו הטלוויזיוניות בכל ארבע שנותיו בכנסת אינו מגיע לזמן כיכובו באותו ערב. לפריימריז של כל אלה זה הועיל.
ויש כאלה שהמבצע עשה טוב למעמדם הפוליטי בלי שתכננו זאת כלל. ראש וראשון להם הוא עמיר פרץ, שר הביטחון לשעבר, שהתעקש והכריע בעד ייצור "כיפת ברזל". כמה לעגו לו, כמה לגלגו על המשקפת עם המכסה ועל נאומו באנגלית עילגת וכמה ביקרו את עצם מינויו לתפקיד. והנה התברר שהאיש הזה החליט נכון ברגע הנכון והציל בכך נפשות רבות. בהחלטה אחת תרם אולי יותר משרי ביטחון "טבעיים" שקדמו לו. מגיעות לו הצדעה ותודה, אבל גם בקשת סליחה גדולה מכל המלגלגים. אותה בקושי שמענו. סביר שיקבל את "שכרו" בקלפי של הפריימריז בעבודה.
כמוהו גם שר הביטחון אהוד ברק. המלחמה הזאת החזירה אותו למגרשו הטבעי, הביטחוני, נתנה לו הזדמנויות לגיטימיות להופעות סמכותיות כמצביא-על והקפיצה אותו מעל אחוז החסימה. פתאום רוב הציבור מרוצה מתפקודו ורואה בו את המועמד המתאים ביותר לתפקיד שר הביטחון. רבים הסיכויים - יש מי שיאמר הסיכונים - שנראה אותו גם בכנסת הבאה, ואולי אפילו ליד שולחן הממשלה. נראה שלא רק צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם