
נתניהו שוב הראה שאין לו השפעה על התנועה בראשה הוא עומד
ראש הממשלה גילה אמש, ולא בפעם הראשונה, כי הוא נתון לחסדיהם של המתנחלים, יוצרי הדילים ומתפקדי פייגלין. שלישיית "הגבעות" - דנון, לוין ואלקין, דחקה החוצה את שומרי שלטון החוק - בגין, מרידור ואיתן וזה עוד לפני שהחבורה של ליברמן נכנסה לרשימה הסופית

שלישיית "הגבעות:" דני דנון, יריב לוין וזאב אלקין, שניהלו בארבע השנים האחרונות מערכת יחסים הדוקה עם הקיצוניים שבמתנחלים, הביכו וסיבכו לא אחת את בנימין נתניהו ביוזמות אנטי-דמוקרטיות, תוגמלו על ידי מתפקדי פייגלין ומתפקדי הקבוצות הגדולות האחרות בימין. שלושתם כיכבו כמובן במגה-דיל של חיים כץ, שפעל במשולב עם פייגלין.
את המחיר על התייצבותם לימין שלטון החוק ומאבקיהם למען שמירת עצמאותו של בית המשפט העליון, שילמה שלישיית שלטון החוק בליכוד - הנסיכים בני בגין, דן מרידור ומיקי איתן.
מילא שדחקו החוצה את מרידור ואיתן, הנחשבים ל"שמאלנים פיינשמייקרים" בלשונו של אביגדור לברמן, אבל סילוקו של בני בגין מהרשימה הוא הביטוי החזק ביותר לכך שאתמול בלילה בגני התערוכה נולד ליכוד אחר. כזה שמתנכר למורשת בגין, ובז לה.
המתנחלים, מתברר, לא סלחו לבני בגין על כך שהעדיף את עליונות בג"ץ מגרון על פני קדושת המבנים. למרבה האבסורד, דווקא מי שייצג באותנטיות הרבה ביותר את ערכי ארץ ישראל השלמה, נזרק מהרשימה.
בנימין נתניהו קיבל אתמול לפנים את הרשימה שממנה חשש כל השנים. עם פייגלין בפנים,
נתניהו יכול להתנחם בבחירתם של גדעון סער, גלעד ארדן וסילבן שלום בצמרת הרשימה, אך הדבר אינו יכול לעמעם את העובדה שהליכוד שבר חזק ימינה, וזה עוד לפני שלתוך הרשימה המשותפת עם ישראל ביתנו נשזרו מועמדיו של ליברמן לכנסת.
נתניהו, ששלשום ניסה - או רק עשה קולות של מי שמנסה - לעזור למרידור ובגין, אותם החזיר בגאווה גדולה לפני ארבע שנים לליכוד, גילה אתמול שוב שאין לו השפעה על התנועה שבראשה הוא עומד.

לאחר שנכשל לפני כמה חודשים בניסיון להיבחר לתפקיד נשיא ועידת הליכוד, בגלל התנגדות מאורגנת של כל קבוצות הכוח הימניות במרכז, הוא עבר אתמול חוויה דומה. הוא כשל גם בניסיונו להכניס לרשימה את הכלכלן המזרחי שלמה מעוז כתשובה חברתית לעזיבתו של כחלון.
הליכוד היא תנועה שנותני הטון המרכזיים בה הם אלפי מתפקדי ימין מאורגנים, אלפי הפייגלינים ואלפי מתפקדי התעשייה האווירית.
בימים הקרובים ידגישו בוודאי נתניהו ודובריו את סער, ארדן, שלום, יעלון וריבלין המוצבים במקומות גבוהים, בניסיון להציג מצג של רשימה מאוזנת. השאלה היא מה נתניהו אומר לעצמו כשהוא סוקר את רשימתו לכנסת, בה שודרגו חברי הכנסת של הספסלים האחוריים שתפקדו בסיעת הליכוד כאילו היו נציגי האיחוד הלאומי.
כיצד יתפקד נתניהו עם סיעה כזו במידה וייבחר שוב לראשות הממשלה לאחר הבחירות, כשמול כל ניסיון להידברות מדינית או מילוי אחר הוראת שלטון החוק יקומו לו מורדים מתוך סיעתו?
אם היתה לנתניהו נחמה נוספת אתמול, זו התשובה שמציגה רשימת הליכוד לכוכב העולה בימין, נפתלי בנט, שמזנב בו.