נתראה בספטמבר: אדיוס גיא פניני

ההודעה החדשה לפניני צריכה לבוא רק בעונה הבאה. אם גילי ורמוט באמת חזר לכושר מעונת הדאבל, יורדי קרויף יתחיל להזיע, הרי אלירן עטר אחד לא יספיק למכבי ת"א כדי לזכות באליפות. אפרופו עטר, מישהו ראה את ראובן?

אבי רצון | 7/12/2012 13:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
01 אין לי הרבה מה להוסיף על גיא פניני, רק פרשנות קצרה לסעיף ההרחקה עד להודעה חדשה. ובכן, ההודעה החדשה על שובו של פניני לפעילות במכבי ת"א לא יכולה להגיע בקרוב. היא חייבת להיות חד משמעית, ולפיה את פניני נוכל לראות קולע לסל רק בעונה הבאה.
נתראה בספטמבר? גיא פניני
נתראה בספטמבר? גיא פניני  צילום: דני מרון
לא לפני. כי הקנס הכספי הוא לא פקטור עבורו וסרט הקפטן אף פעם לא הלם את מידותיו ואישיותו. ממילא הסרט גם קצת הפריע לו להתפרחח כפי שהוא אוהב. נותרנו עם הסעיף היחידי בעונש שגם יכול להיחשב כאפקטיבי. אז להתראות בעוד תשעה חודשים, גיא.



02 לא מאמין לפניני שיונתן שולדברנד קילל אותו לפני מופע האימים. זה לא מסתדר לי עם התגובה האצילית של שולדברנד שהצליח להבליג, במקום ובמקרה שבו ג'ק אייזנר היה שולח אותו היישר מנוקיה לבית החולים, ואז את מועד חזרתו של פניני לפעילות לא היה קובע עו"ד שמעון מזרחי, אלא דוקטור לנוירולוגיה מאיכילוב.

03 אוהדי הפועל הם הקוזאקים הנגזלים במקרה המצער מנוקיה, והם האחרונים שמותר להם להזדעזע או לצייץ כנגד פניני. יום שני, ערוץ 10. כתבת צבע מהשעות שלפני הדרבי. להלן פנינים של אוהדי הפועל בשדרה שמובילה לנוקיה: "יד ושם, יד ושם, ווי אר גוינג טו יד ושם";

" יאללה מכבי שתנשמו את הציקלון B" ; ולקינוח : "מכבי למשרפות". אחרי שאתה נחשף לרפרטואר המצמרר, אתה מבין שאם פניני היה מבקש מגלוחי הראש האדומים להצטרף לאולטראס שלהם, סיכויו היו שואפים לאפס. הוא היה נדחה בגין חוסר התאמה ועדינות נפש יתרה.

04 יותר ויותר עושה רושם שמאבק האליפות בכדורגל יהיה בין מכבי להפועל ת"א. מבט מפוכח מצביע על כך שנקודות התורפה של האדומים והצהובים הן ההגנות הדי גרוגיות. זו של הפועל כבדה ומסורבלת. זהירה בזמן שיש מקום לאגרסיביות. השמירה האזורית תקועה בחלקיק השניה בו צריך לקחת אישית שחקן יריב. אנטבי ובאדיר מנוסים אך עייפים. ההתקפה של הפועל קטלנית במיוחד. בקנה מידה מקומי כמובן. טוטו תמוז, טל בן חיים ודמארי, הו דמארי, הם חלום של כל מאמן או אוהד.

דני מרון
האחרונים שמותר להם להזדעזע או לצייץ כנגד פניני. אוהדי הפועל ת''א דני מרון

05 אבל מי שעושה את ההבדל בשורה התחתונה הוא הקישור של אבוקסיס. אוסקר גרסיה יכול רק לחלום על קישור עם נוכחות כפי שיש למאמן הפועל. דג'מבה דג' מבה כבר לא מהווה נטל, ויותר ויותר הופך לנכס לצד רועי גורדנה וחנן ממן, שניים מקשרי העתיד לא רק באדום אלא גם בכחול לבן. אל השלושה הצטרף באשדוד גילי ורמוט, שאם הוא באמת החלים וחזר לעצמו, והפריצה והשער מתחילת השבוע הם סימן ראשון לשובו לכושר מלפני שנתיים, אפשר יהיה לדבר על הפועל במונחים של אליפות וכקבוצה שתגרום ליורדי קרויף להזיע הרבה יותר. במגרש, ובמשרדים בקרית שלום.

כי מכבי של קרויף וגרסיה אמנם התאוששה לא רע מההפסדים בדרבי ולבני יהודה, אבל לא מרשימה. מי שמרשים הוא אלירן עטר. וזה לא מספיק. כי הקישור של מכבי לא מתודי. הוא די ספונטני. משחקים יותר לרוחב מאשר לעומק. הקבוצה המאורגנת מתחילת העונה די מפוררת היום. ההגנה אפילו מביכה. אוסקר ודאי יודע כמה דברים על משחק הגנה, אבל התוצאה בינתיים סתמית. שימו לב להגנת מכבי כאשר היא צריכה להתמודד עם מתפרצת. אין אחריות של הקישור האחורי ואין שמירה על קו אחד. כל מסירת עומק מכניסה את הגנת מכבי לפאניקה.

למזלם של קרויף ואוסקר, בינתיים זה מספיק כדי לחלוק עם הפועל ת"א את המקום הראשון, עד שאשדוד ויוסי מזרחי יתגברו על רגשי הנחיתות שלהם בכל הגעה לרגע אמת, כמו במשחק נגד הפועל ת"א השבוע. ואז אולי נקבל שלישייה שתאבק על האליפות עד מאי 2013. בינתיים השורה התחתונה של קרויף היא שעם 75 מיליון שקלים ניתן היה לעשות יותר. הרבה יותר. בעיקר לא לשעמם אותנו.

ערן לוף
היחיד שמרשים. אלירן עטר ערן לוף

06 מהו הוויכוח על מאמנים-פרשנים ולהיפך? אין בכלל ויכוח. מדובר בעובדות. אם הם היו מאמנים טובים הם היו עוסקים היום באימון ולא בפרשנות. פה ושם, כאשר בלית ברירה אתה שומע אותם (יש יוצאים מהכלל) אתה מבין בדיוק מדוע הם לא מאמנים. המשחק של היום גדול על רובם בכמה מספרים. הם פשוט אינם מבינים אותו. בעיקר הם פוליטיקאים ופנקסנים.

המנהיג הבלתי מעורער שלהם הוא שלמה שרף, ואייל ברקוביץ' הוא מתלמידיו היותר מוצלחים. שלושתם מדברים על כדורגל במונחים של שנות ה-50. וזהו גם הישגו הגדול של המאמן הלאומי לשעבר. שהוא הצליח להחזיר אנשים במנהרת הזמן לימי הפיפטי פיפטי הנפלאים. וכן, הם לא מבינים את מוריניו, פרגוסון ואנצ'לוטי. בעיקר לא את החילופים שלהם. אז שירימו טלפון לגיורא שפיגל, הוא יסביר להם. בתקווה שהם גם יבינו על מה הוא מדבר.

07 לא צריך לחגוג עם אריק בנאדו. מוקדם מדי. בסך הכל שניים וחצי משחקים. אמנם שבע נקודות, אבל התבונה מחייבת המתנה. אף אחד עדיין לא יודע מה הוא באמת חושב על דפוסי אימון ושיטות משחק. בינתיים ניתן לזהות רק התלהבות ומחויבות של שחקנים. יותר למכבי חיפה וליעקב שחר מאשר למאמן. בכל מקרה, לבנאדו מגיעה הזדמנות אחרי שבן שמעון בעצם אמר לא לשחר, אולי כי הוא בהמתנה למכבי ת"א.

08 איפה רובן עטר? בחופשה? מגיע לו. אבל יכול להיות שהוא בהשתלמות כלשהיא? הלוואי.

09 תודה לאל שהפציעה של מסי לא רצינית. מצד שני, מעניין היה לראות את ברצלונה בלי מסי לאורך זמן. אולי היינו מקבלים רק ולנסיה משופרת. באותה הזדמנות, אולי היו מתפנים בעולם (בישראל אין סיכוי, מילאנו וסאן סירו זה אי שם באנטארקטיקה) לעקוב אחרי תופעת סטפן אל שעראווי. והאפשרות שבאלוטלי יעבור בינואר למילאן. אמנם רק דיבור ולא יותר מכך, אבל מספיק כדי להצית את הדמיון. אם הקוואליירה ירוץ לראשות הממשלה, אולי הוא יעשה לנו את הג'סטה הזו. במקרה כזה נשאר לסילביו רק להביא את ניימאר ואז נראה את פויול, בוסקטס וברצלונה.

צילום: אמיר מאירי
המנהיג הבלתי מעורער של המאמנים-פרשנים. שלמה שרף צילום: אמיר מאירי
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

אבי רצון

צילום: דעות

פרשן וכתב ספורט, ממייסדי עיתון חדשות. שימש כעורך מדורי הספורט של חדשות, הארץ ומעריב והגיש את תכנית הטלוויזיה בטריבונה

לכל הטורים של אבי רצון

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים