כלכלת האיוולת
נתניהו ויחימוביץ' לא עומדים מאחורי הסיסמאות שלהם. הגיע הזמן למהפכה בנוסח אדם סמית, שתספק לאדם העמל חופש וכלכלה הוגנת
פרדוקסלית - חבל שכך, כיוון שרק בתחום הכלכלי-חברתי ובהפסקת האנומליה החרדית אפשר לשפר דברים. בתחומים האחרים אין ולא יהיה חדש. ציפי לבני אמנם מנסה לבצע הנשמה מלאכותית לגוויית האסון המכונה "תהליך השלום", אבל - מחנה השוטים שעוד מאמין לה הצטמצם לממדים זניחים. הסיבה שחיבור הכלכלה והחברה לא מוביל את סדר היום מצערת בפני עצמה. היא נובעת מהאכזבה ממנהיגי המחאה החברתית ומהשיח המעוות בענייני כלכלה וחברה.
מצד אחד ניצב ראש הממשלה, שמייצג לכאורה את תפיסת הכלכלה החופשית. ומצד שני ניצבת מנהיגת מפלגת העבודה, שטוענת לכלכלה הוגנת. אלא ששניהם אינם עומדים מאחורי הסיסמאות הכלכליות שלהם. נתניהו אמנם מאמין בכלכלה החופשית ורשם בעבר הישגים מרשימים בתחום הזה, אבל לא הלך עד הסוף. הוא לא פתר את הבעיות המבניות שנותרו מאז ימי הסוציאליזם של מפא"י, ומאז קיץ 2011 הלך כמה צעדים חשובים לאחור. בגלל הכניעה להפגנות, פגע נתניהו קשות בתחרות ומיד אחרי הבחירות הוא ייאלץ לבצע שורה של צעדים שליליים, כמו העלאת מסים.
לשלי יחימוביץ' מגיעות תשבחות על נורמות של יושרה ואידיאליזם שהיא החדירה למפלגת העבודה, אבל אין כל יושרה, שלא לדבר על תבונה, בתוכנית הכלכלית-חברתית שהיא מובילה. איך אפשר לדבר על כלכלה הוגנת, כאשר סוגדים לסחטנים הכי גדולים של המשק - הוועדים הגדולים? איך אפשר לדבר על שוויון, כאשר מאפשרים לקבוצה קטנה של עובדים ובעלי מקצוע עשירים למצוץ את לשדנו?
לא יעזור. מה שכתב אדם סמית כבר ב-1776 בספרו "עושר העמים" עדיין נכון. סמית פיצח את הדינמיקה ששולטת בחברה האנושית וקרא לה "היד הנעלמה". לדבריו , דווקא החופש הוא שמוביל לסדר החברתי הנכון וההוגן. דווקא המנגנון שמאפשר לכל אדם להרוויח ממניעים אנוכיים, הוא שגורם למשק ולחברה להגיע לנקודת איזון. איזון של אספקת כל השירותים שהחברה צריכה ואיזון של מחירים הוגנים, שהאנשים מוכנים לשלם. אבל - התנאי של סמית לנצחון "היד הנעלמה" הוא התחרות. כאשר יש תחרות אמיתית, מי שיגבה מחירים מופקעים יפשוט את הרגל. אבל, ללא תחרות יטרפו החזקים את כולם. זהו בדיוק המתכון של שלי יחימוביץ', שמסגיר אותנו
למלתעות ועדי חברת החשמל, הנמלים וחבריהם.
ובכלל, את המתכון של העלאת מיסים וחנק החברות ניסתה צרפת לאחרונה, בהנהגתו של בן דמות יחימוביץ' - פרנסואה הולנד. אלא שמאז שהולנד נבחר, צרפת כבר ביצעה פניית פרסה חלקית, לאחר שחלק ניכר מהיזמים ובעלי ההון שלה פשוט העבירו את העסקים שלהם לחו"ל. ובמקביל, רעיונות זהים לאלו של מצע העבודה, דוחפים את צרפת עמוק יותר לתוך האבדון.
לכן, במערכת הבחירות שהפכה פתאום למנומנמת, אולי הגיע הזמן לדרוש מהפכה נוסח אדם סמית. כזו שתשחרר אותנו מעול הכרישים הטורפים, תוריד מיסים ומחירים, ותספק לכל מי שבאמת יצרני ועמל במדינה, חופש וכלכלה הוגנת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם