נתניהו השתלט על סדר היום
הרחבת הבנייה כבר הצליחה לדחוק את הנושאים החברתיים-כלכליים מהכותרות. האם היא גם תעצור את הזליגה לבית היהודי?
מנגד פועלים נתניהו וליברמן על פי דוקטרינת היועץ האמריקאי ארתור פינקלשטיין. הנוסחה פשוטה: בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה, הוא השולט בסדר היום, הוא המנהיג, הוא הקובע והוא נושא באחריות. זהו בעצם קמפיין ללא קמפיין, בדומה לאופן שבו פעל אריאל שרון ב-2003. באופן התנהלותו נתניהו אומר למעשה ליתר המתמודדים, למפלגות ולציבור: אתם מדברים ואני עושה.
לקמפיין השקט הזה יש שתי מטרות: האחת - ליברמן ונתניהו מצליחים באמצעותו לפגוע באופן משמעותי בסדר היום החברתי ולהעלות לראש סדר היום את הנושאים המדיניים והביטחוניים, כשהם שוברים ימינה. במשך קדנציה שלמה, כמעט ארבע שנים, שכבו התוכניות לבנייה ברמת שלמה ברשויות התכנון ולא קודמו. לא רק שנתניהו לא קידם תוכניות בנייה בתקופה הזאת, הוא גם חתום על הקפאת הבנייה בתוך הגושים, מה שאף ראש ממשלה לפניו, גם לא אולמרט, העז לעשות. והנה, במשך שבועיים הוא לא מפסיק להרעיף על הציבור עוד ועוד יחידות דיור בגושים, שספק אם יגיעו לכדי בנייה. בכך הוא מכפר על שנות ההקפאה ומיישם בפועל את המדיניות הקלאסית של הימין בבנייה בהתנחלויות.
היתרון מבחינת הליכוד ביתנו הוא שגם מי שתוקף אותם בנקודה זו ניצב בפני בעיה הסברתית, שהרי על הבנייה בגושים יש קונצנזוס והיא מוכרת גם ביוזמת ז'נבה של השמאל, כך שיחימוביץ' או לבני מתקשות
המטרה השנייה והלא פחות חשובה היא בלימת זליגת המצביעים, בעיקר הצעירים, מהליכוד-ביתנו לנפתלי בנט. על פי סקר שפורסם אתמול בחדשות ערוץ 2, בנט הוא המפלגה השלישית בגודלה עם 12 מנדטים. הרשימה המשותפת לליכוד-ביתנו יורדת ל-35 מנדטים . הסיבה הישירה לכך היא לא כתב האישום שאמור להיות מוגש נגד אביגדור ליברמן, אלא האטרקטיביות של בנט בקהל הימני, שנתפס כמייצג באופן אותנטי יותר את הציבור הזה מאשר נתניהו.
בנט לא אמר את המילה האחרונה ופוטנציאל הגידול שלו, גם לפי סקרים בליכוד, יכול להגיע לכדי 15 מנדטים. מכאן שהקרב שמנהל נתניהו הוא בתוך גוש הימין ולא נראה שמצב זה ישתנה עד הבחירות, בוודאי לא כאשר בגוש הנגדי מתחוללים קרבות פנימיים.
בינתיים, במבחן התוצאה, נתניהו מצליח להשתלט על סדר היום אך לא בטוח שזה מסייע לו מול בנט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם