הדיקטטור הגדול
שליט קוריאה הצפונית נבחר לאיש השנה במגזין האמריקני טיים. חבל שדניאל קרייג לא בסביבה כדי לעצור את הרוע המטורלל
קיבינימט, מה צריכה להביע העילגות הזו? אני נוזף בעצמי אחר כך. מילא שאתה עושה שימוש יתר מחפיר במילה "זה," אבל למה אתה מודיע שאתה רוצה לשאול? תשאל, אידיוט, אולי אתה צריך גם תרועת חצוצרות וקונפטי? ובכל זאת, אני רוצה לשאול.
אני רוצה לשאול את המרואיין הבא, המומחה הנודע, הפוליטיקאי המשופשף, המוחה המסור, האמן המיוסר, באיזה עולם מופרע אנו חיים? כי היקום מתפשט והרוע איתו.
בצד אחד של כדור הארץ, נער מופרע קוטל כיתה א‘ והעולם דומם מצער. ובצדו האחר, רודן היסטרי ומבועת טובח בילדים והעולם מגמגם מול אכזריות בלתי נתפסת. והעתיד? באמת שאלה טובה. אבל אני פה בשביל השאלות, לא בשביל התשובות.
ואחרי כל המוות בחדשות הראו קטע של אחרי המוות. הופעה של הרולינג סטונס בניו ג‘רזי. הם בני שבעים אבל נראים בני מאתיים. כמו זומבים על בטריות. חוץ ממיק ג‘אגר ששובר כללים פיזיקליים וביולוגים.
לבנאדם יש גוף של נער אנורקטי והוא בן .70 הוא מתרוצץ על הבמה, קופץ, מתעוות, שר במלוא גרון. אין לתופעה שום הסבר הגיוני למעט האפשרות שהאיש מכר את נשמתו לשטן באחת מאותן עסקאות שהמיתולוגיה של המוסיקה רוויה בהן. תחשבו על אהוד ברק ועכשיו תחשבו על ג‘אגר. שניהם בני שבעים. אולי גנטיקה?
כי אם גנטיקה ושטן, דומה שאיש לא יחלוק על כך ששליט קוריאה הצפונית, קים ג‘ונג און, מתברר כהעתק של אביו המטורלל קים ג‘ונג איל.
השבוע פספסתם את הדלקת נר הנשמה לזכרו של קים ג‘ונג איל, במלאות שנה למותו ולמות הפאה הנוכרית שלו. האומה הצפון קוריאנית ציינה את היארצייט של קים ג‘ונג איל במפגן מרשים, כדרכם של מפגנים במדינה שכמו נולדה במוחו של תסריטאי כושל, שתסריטו לסרט ג‘יימס בונד הבא נדחה מטעמים של חוסר סבירות והפרזה;
במדינה שמיליוני תושביה גוועים ברעב בזמן ששליטה עורך ניסויים בליסטים ובונה מונומנטים מבטון חסרי שחר ושימוש. הרודן הצעיר, הסופגנייה הקטלנית, קים ג‘ונג און, נבחר השבוע בידי קוראי המגזין האמריקני טיים ברוב קולות כ“איש השנה,“ לאחר שגרף 5.6 מיליון קולות. איך? משאל אינטרנטי. לילות כימים רשמו השרתים של הטיים פעילות ערה מצפון קוריאה.
אבל זה עוד כלום. בתחילת השבוע שחררה צפון קוריאה את הצילומים הרשמיים של שיגור הטיל מעל יפן בשבוע שעבר. בתמונה נראה הדיקטטור הצעיר, עטוף מעיל בעל צווארון פרווה וישוב על כיסא מנהלים
מתחת לטלפון מפה סרוגה, קרושה. קים ג‘ונג און מעשן סיגריה בנון-שלנטיות. עורפו העבה והקוצני בקדמת הפריים, מעט מלחיו הדשנה נגלית בחצי פרופיל. חסר רק חתול פרסי בחיקו כדי להשלים את הטירוף.
אתה מסתכל בתמונה ולא מבין אם מדובר בחיקוי זול לסרט ג‘יימס בונד או בפרודיה מודעת לעצמה ומתוחכמת לכבוד ארגוני הביון המערביים. לא יכול להיות שמישהו הוציא את התמונה הזו ברצינות. נכון שהחיים מחקים לפעמים את האמנות, אבל לא ככה, לא כמו אוסטין פאוורס. לא כל כך שקוף.
ואולי לרודן יש חוש הומור? מסופקני. האיש הוציא להורג את סגן שר הצבא שלו בירי מרגמות. האומלל נחשד כי שתה לשוכרה ובילה במהלך תקופת האבל. לפי הדיווחים, קים ג‘ונג און דרש "לא להותיר ממנו זכר, עד רמת השיער שלו.“ תגידו מה שתגידו על הבחור, הילד היה קשור לאבא.
אני שוב מביט בתמונה. מתבקש שסוכן 007 הנוכחי, דניאל קרייג, יזנק פנימה ויפרק לקים ג‘ונג און את ארבעת הסנטרים בבעיטה מסובבת לפני שכל הרוע המטורלל ישרוף את העולם. אגב, זה לא יהיה קל.
יש לו שומרי ראש מדופלמים מ“כוח הסער.“ לפי דו“חות מודיעין, הכשרת הלוחמים כוללת את האימון הבא: במשך חודש הם דופקים מדי יום ביומו 5,000 אגרופים ברצף לגזע עץ, אחר כך מתאגרפים מול קופסאות שימורים פתוחות ומשוננות עד זוב דם, ולקינוח הולמים בערמות מלח. יש לו כמה עשרות אלפי חיילים כאלו. פטריק-קימים שמסוגלים להרוג יריב במכת אגרוף אחת.
לא פשוט. אבל אני סומך על קרייג.
ואם כבר דיקטטורים ויום פטירתם, אז אחד שאני מחבב. ספרמורט אטאייביץ‘ ניאזוב המנוח, שליט טורקמניסטן מ1985- ועד מותו בדיוק היום לפני שש שנים.
ניאזוב, שנראה כמו קצב מאור עקיבא, פיתח פולחן אישיות בסדר גודל של העולם העתיק. דיוקנאות עצומים נתלו ברחבי המדינה, והוקמו פסלים עצומים בדמותו - כולל אחד מצופה זהב על מגדל גבוה בעיר הבירה, שמסתובב במשך היום כך שהוא פונה תמיד אל השמש. "אישית אני מתנגד להצגת תמונות ופסלים שלי ברחובות,“ הבהיר פעם, "אבל זה מה שהעם רוצה.“ בוודאי.
הוא גם פרסם ספר: "הרוחנמה,“ מדריך רוחני. לימוד הספר היה למקצוע העיקרי בבתי הספר ובאוניברסיטאות, עובדים הוכרחו להשתתף בקורסים על הספר והאימאמים במסגדים הונחו להתייחס לספר באותה קדושה כמו שהם מתייחסים לקוראן.
בקיאות בספר הפכה תנאי להחזקת משרות ציבוריות ולקבלת רישיון נהיגה במדינה. במרץ 2006 הודיע ניאזוב כי הגיע להסכם עם אלוהים, שקובע שכל תלמיד שקרא את הספר 3 פעמים ייכנס אוטומטית לגן עדן.
למה אני מחבב אותו? משום שצר עולמי כעולם נמלה. ניאזוב אסר על מגישי טלוויזיה להתאפר, ובתור מי שמתאפר וסובל מאיפור, אני מוצא את האיסור מתחשב מאוד ואת ניאזוב רלוונטי מתמיד. ב21- בדצמבר 2006 מת הרודן המתחשב מאי ספיקת לב. עלו טענות לקונספירציה. להרעלה. אולי זה היה תיכוניסט שלא עבר טסט.
תיקון טעויות מהמדור שעבר. קוראים העירו: אנטוני גאודי, ולא אנטוניו כמובן, מת ב1926- ולא כפי שנכתב בטעות הקלדה ב1922- וככל הנראה לא כשצעד לאחור לבחון את יצירתו אלא בשעה שהלך למיסת יום ראשון.
ידידי רפי מן טרח וכתב לי כי הסיפור על ראש הממשלה הסיני ג‘ו אן לאי שנוי במחלוקת. יש הטוענים כי דבריו על המהפכה שעוד מוקדם לחוות עליה דעה לא עסקו במהפכה הצרפתית בת המאה ה18- אלא במרד הסטודנטים בצרפת במאי ,‘68 שבסופה נפלה ממשלת דה גול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם