ספין מסוכן
הקמפיין המתוזמר של תנועת "אם תרצו" והימין הקיצוני נגד "הקרן החדשה לישראל" נועד לסתום פיות ומשחיר את דמותה של המדינה
היציאה למבצע "עמוד ענן" - בין אם בדיעבד התבררה כמהלך נבון ובין אם כמקח טעות - הייתה לגיטימית. איש לא יכול היה לעמוד מנגד לנוכח הסבל של תושבי הדרום, בוודאי שלא ממשלת ישראל אך גם לא ארגוני זכויות האדם, הפועלים כעניין שבשגרה לסייע לתושבי הפריפריה ועדים מקרוב לפחד הקיומי בקרבם כמו גם למצוקה הכלכלית והחברתית ממנה הם סובלים מדי יום.
רחל ליאל
ואמנם, עם פתיחת המבצע הביעה הקרן החדשה את הזדהותה עם תושבי הדרום וקראה להגנה על אזרחים ולסיום מהיר של מעגל האלימות. עשרות הארגונים החברתיים ומאות הפעילים, שהושיטו במהלך המבצע סיוע לתושבי הדרום, יהודים וערבים כאחד, אף עמדו בקשר רציף עם הקרן החדשה וקיבלו ממנה סיוע בהיערכות למצב החירום.
אך גם בעת מלחמה, התנגדות לפגיעה באזרחים לא יכולה להיעצר במחסום ארז או להבחין בין דם לדם. דווקא כאשר התותחים רועמים נדרש קול ברור וצלול, שמזהיר נגד הפגיעה המיותרת בחפים מפשע משני הצדדים. זהו בדיוק התפקיד שמילאו ארגוני זכויות האדם גם בעימות האחרון, כאשר התמיכה במבצע בסקרי דעת הקהל הרקיעה שחקים.
הדמוקרטיה הישראלית נבחנת ברגעים מעין אלו ועל החברה האזרחית להזכיר לכולנו את החובה לשמור על זכויות האדם בהתאם לחוק הישראלי ולדין הבינלאומי. לא בכדי נקטה ישראל גישה מתונה יחסית ב"עמוד ענן" ונמנעה מפלישה קרקעית - בין היתר, על מנת לצמצם פגיעה אפשרית בזכויות אדם ולזכות
בלגיטימציה בינלאומית. גם התמונות האחרונות של העימותים בין חיילי צה"ל לפלסטינים אינן "באשמת" הארגונים אלא תוצאה של המציאות המורכבת, הבלתי אפשרית, שמייצר הכיבוש בשטחים.
"אם תרצו" כבר הוכיחו כי הם אינם אמינים. הם מאשימים את כל העולם בחוסר שקיפות - אך נשארים מעורפלים לגבי מקורות המימון שלהם עצמם או נשענים על מקורות מימון מפוקפקים, כמו מהכומר השנוי במחלוקת ג'ון הייגי, שטען בשעתו שהיטלר היה "צייד שנשלח על ידי אלוהים". אם לא די בכך, הרי שלאחרונה נחשף שבכיר בתנועה הצהיר שהיו מוכנים לקבל תרומות מהיטלר. הם מתיימרים לקדם ריבוי דעות - ומשתיקים כל קול המתנגד להם. גם הספין החדש של "אם תרצו" רק עושה נזק לישראל מול שוחרי טובתה בארצות הברית ובעולם כולו.
חמור מכך: הקמפיין החדש מצטרף לגל העכור של הסתה נגד כל מי שאינו "מיישר קו" עם הלאומנות הפושה בישראל. ראינו את זה בחקיקה האנטי הדמוקרטית בכנסת, בהתקפות נגד ארגוני הסיוע לפלסטינים, לפליטים ולמבקשי מקלט מצד כהניסטים דוגמת ח"כ מיכאל בן-ארי, וכן, גם בסתימת הפיות של כל מי שהעז למתוח ביקורת במהלך מבצע "עמוד ענן".
המגמה הזו מסוכנת. גם אם לא מסכימים עם מה שיש לארגוני זכויות האדם לומר, על "אם תרצו" ושותפיהם לברך על כך שהדמוקרטיה הישראלית חזקה דיה כדי להכיל את חופש הביטוי, את שאילת השאלות הקשות, ואת העמדה הביקורתית שמביעים הארגונים. פתיחות לפעילותם של ארגוני הזכויות היא גם המפתח להשתלבותה של ישראל בזירה הבינלאומית, הרגישה לכיבוד החוק הבינלאומי, ולקבלת לגיטימציה מהעולם למדיניותה.
זה הזמן אפוא לעצור את הספין נוטף השנאה של "אם תרצו" וארגוני ימין קיצוני אחרים ולראות בקהיליית זכויות האדם שותפה, ולא אויבת, במסע של כולנו למען ישראל טובה יותר.
הכותבת היא מנכ"לית הקרן החדשה לישראל היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם