דרושים שחקני רכש
הבעיות שישראל ניצבת מולן מצריכות חשיבה חדשה. עוד מצביאים מדיניים ברמתו של סטנלי פישר ישנו את המערכה הדיפלומטית
עוד ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין, מציע לחזור למשא ומתן על בסיס ויתורי אולמרט, בידיעה שאין סיכוי לשלום וזה רק ישפר את מצבנו בעולם. משהו באבחנות המטורללות האלה עשוי ללמד על תופעה מטרידה: הידלדלות הרוח של המועמדים לתפקידים בכירים. הבעיות שבפניה ניצבת ישראל, למשל, בתחום הדה-לגיטימציה והלוחמה הפוליטית האנטיישראלית, מצריכות חשיבה חדשה.
"הנשק הסודי של ישראל". סטנלי פישר צילום: יוגב אטיאס עריכה: גלעד לוסטיג
כמו במלחמות קרקעיות, גם באלו התודעתיות יש תפקיד מכריע לאישים בצמתי ההחלטות. הפתרון לאותן בעיות אינו זריקה נוספת לפי המרשם של האלוף ידלין או של אותו "מקור מדיני רם דרג". אלא חשיבה אחרת בכיוון מהפכני לגבי איוש שחקני המפתח בנבחרת של שירות החוץ. לישראל דרושים שחקני רכש. לא כל מנהיג יודע מה הפתרון בכל תחום. אבל מנהיג טוב לפחות מבין מי אצלו נכשל. מינוי חדש ומפתיע יכול לשדרג תחום מסוים מבינוניות למצוינות. ראה מקרה סטנלי פישר.
לפני שהגיע נשמעו טרוניות על כך שהמינוי מעביר מסר שלילי לגבי היצע כוח האדם של המומחים הכלכליים בישראל. אם נתניהו יזכה בבחירות בקדנציה נוספת, וכרגע זה בכלל לא בטוח לאור התגייסותם של מתנגדיו מימין ומשמאל, הוא יצטרך לשקול שוב מינויים בנוסח פישר גם בשירות החוץ. לישראל דרושים לפחות שני ממלאי תפקידים ברמתו של פישר בשירות החוץ. בעבר טענתי שצריך לשכנע את חברת הפרלמנט האיטלקי פיאמה נירנשטיין שתואיל לקבל על עצמה את תפקיד שגרירת ישראל באו"ם. פיאמה הייתה יודעת כיצד לתפקד בפורומים השונים של האו"ם למקד אליה את המצלמות. רון פרושאור מצוין ברמה הטכנית אבל הוא אפקטיבי רק בתקשורת הישראלית.
פיאמה מתפנה עכשיו. ממשלת
איטליה התפטרה והולכים שם לבחירות. צריך לנסות אותה שוב. ידוע לי שהרעיון הזה מוכר לה והיא מוכנה לשקול אותו ברצינות. הדמות הנוספת שעולה על הדעת בהקשר של המערכה נגד התעמולה האנטי-ישראלית המתנהלת באמצעות מוסדות בינלאומיים, היא זו של פרופ' ארווין קוטלר. צריך להניח שלא מעט גבות יורמו נוכח האפשרות שמי שכיהן כשר המשפטים בממשלה זרה, ממשלת קנדה, יבוא לקבל תיק בממשלת ישראל. אבל הזמנים קשים, והמלחמה היא של כלל העם היהודי והכל מותר.
פרופ' קוטלר הוא אחד מלוחמי זכויות האדם הדגולים שנשכבו על הגדר למען יהודי ברית המועצות בשנות ה-70 וה-80. הוא ראוי לקבל תפקיד של שר במשרד ראש הממשלה לענייני חוץ. במצב הפוליטי שנוצר עם משפטו של ליברמן, זה יכול להתאים. הפלסטינים, בעזרת תקשורת מקומית ובינלאומית אוהדת, זורעים הרבה דיסאינפורמציה בנושא המשפט הבינלאומי.
היום ברור שסטנלי הוא הנשק הסודי של ישראל. עוד שניים שלושה מצביאים מדיניים ברמתו ישנו את שדה המערכה הדיפלומטי. אין לישראל צורך בטכנוקרטים תוצרת משרד החוץ, שסוגדים לאירופה ושואלים את עצמם מתי ישראל תלמד כבר מפינלנד איך להתנהג. אירופה שוקעת, מתאבדת. היא לא צריכה דוברים ישראלים מוכשרים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם