ריטואל קבוע
הנזק שבפסילת חנין זועבי עולה על התועלת שבה. כדברי בית המשפט העליון, עדיף שלחצים לא דמוקרטיים ימצאו ביטוי במסגרת הלגיטימית של הדמוקרטיה, ולא מחוצה לה
הסעיף מעניק את סמכות הפסילה הראשונית לוועדת הבחירות המרכזית, שהיא גוף פוליטי. החלטה לפסול מפלגות על פי רוב פוליטי היא בעייתית, אף על פי שקיימת זכות ערעור לבית המשפט העליון, כך שבסופו של יום השיקולים לפסילת מפלגות הם שיקולים משפטיים. כמעט בכל מערכת בחירות חוזר ריטואל קבוע של פסילת מפלגות ומועמדים על ידי הגוף הפוליטי, ובסופו של יום בית המשפט העליון מאפשר, לרוב, את ההתמודדות של כולם.
"מתקרבת לגבול האסור". חנין זועבי צילום: מרים צחימרים צחי
ההסדר הזה - קודם הגוף הפוליטי ואחריו הגוף השיפוטי - מאפשר לחלק מחברי הכנסת לפעול על פי הרוח הנושבת בציבור או האינטרסים האלקטורליים, ביודעם כי בסופו של דבר ההחלטה תתהפך בעליון. בכך הם מרוויחים תמיכה ציבורית בעמדותיהם, בזמן שהכעס הציבורי מופנה כלפי בית המשפט העליון. אילו סמכות הפסילה של מועמדים ומפלגות הייתה מסורה מלכתחילה לגוף שיפוטי ולא פוליטי, כפי שמקובל במדינות אחרות, לא הייתה נוצרת "ציפייה" לפסילה ולא היה נוצר הרושם של כיפוף ידיים בין שתי הרשויות. ראוי לכנסת לחשוב שוב על מנגנון פסילת המפלגות.
השנה נפסלה רק מועמדותה של ח"כ חנין זועבי. החלטת ועדת הבחירות למנוע ממועמד בודד להתמודד טעונה אישור של בית המשפט העליון. במקרים של פסילת מועמדים בודדים, בית המשפט העליון הוא "שותף" מלא בהחלטה, ולא רק ערכת ערעור. כצפוי, בית המשפט העליון לא אישר את החלטת הגוף הפוליטי. החלטת העליון בהרכב של תשעה שופטים היא ללא נימוקים, כפי שמקובל בדרך כלל בתיקים
של פסילת מפלגות, משום שאין מספיק זמן לכך. הנימוקים מגיעים לעתים באיחור רב, לאחר כמה חודשים.
מעניינת במיוחד ההחלטה פה אחד. אין דעות מיעוט. בית המשפט העליון מופיע כאן בחזית אחידה ורחבה נגד ההחלטה של חברי הכנסת לפסול את זועבי. הפרשנות של בית המשפט העליון לסעיף 7א היא מצמצמת מאוד, ומבוססת על התפיסה שלפיה פסילת מפלגות היא צעד קיצוני. כדברי השופטים: "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות חוקתית מהמדרגה העליונה ביותר... ההגבלות המוטלות על זכות זו צריכות להיות מינימליות".
לכן דורש בית המשפט ראיות חד-משמעיות וברורות לכך שיש פעילות פסולה, חוזרת ונשנית וקיצונית מבחינת עוצמתה. צריך לזכור שמעשיה של ח"כ חנין זועבי אינם פליליים אלא - כדברי היועמ"ש - היא "מתקרבת לגבול האסור." מתברר שלא קל לחצות את הגבול, כי הנזק שבפסילה עולה על התועלת שבה. כדברי בית המשפט העליון, עדיף שלחצים לא דמוקרטיים ימצאו ביטוי במסגרת הלגיטימית של הדמוקרטיה, ולא מחוצה לה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם