הנשיא מתפרע
הגיע הזמן שהישראלים יעצרו רגע ויחשבו מי הוא היושב בארמון הנשיאות בירושלים. מותר לחשוב, ולראות את נשיאנו הנכבד בעירומו ובקלונו
הודלף שהנשיא אובמה לא יתערב בבחירות בישראל. אני כבר לא בטוח. לא רק שפרס פיאר וקילס את הנשיא אובמה בזמן ריצתו המחודשת לבחירות, כמליץ יושר, אלא שעכשיו, אולי בתמורה למדליית החרות, פרס יורד כסאח פעמיים בתוך פחות משבוע על ראש הממשלה נתניהו באופן אישי ועל ממשלת ישראל כולה. לא רק לאובמה היו לפרס מילים חמות בקיץ שעבר: אבו מאזן, המשקיע את כל כולו במסע השולל את זכות קיומה של ישראל, מוצג בידי פרס כאיש שלום. האיש שאינו מסוגל לתחזק את שלטונו ללא הקביים של ישראל, האיש הקשור לטבח מינכן ב-1972 והמאשים את מנהיגי ישראל בפשעים נגד האנושות, זוכה ליחסי ציבור נלהבים מפרס. לא מפליא.

את בן גוריון זה בוודאי לא היה מפליא, וגם לא את משה שרת וגולדה מאיר ויצחק רבין, שחזו מקרוב בעלייתו לגדולה. לפני כ-15 שנה, אחרי אוסלו, ב-1997, היה פרס מליץ היושר העיקרי של יאסר ערפאת לשם קבלתו לחברות באינטרנציונל הסוציאליסטי. פרס אמר שם לחברים: בישראל אנחנו תמיד מתווכחים איך לקרוא לערפאת. היושב ראש? ראש הרשות? הנשיא? "היום", אמר פרס, "אין לי התלבטות. אני קורא לו קומראד ערפאת". לפני כשנתיים, בראיון ארוך לבני מוריס בעיתון האינטרנט 'טאבלט מגזין', התרפק פרס על זכרו של מנהיג הטרור וכינה אותו "איש שלום".
אני חושב שהגיע הזמן שהישראלים יעצרו רגע ויחשבו מי הוא היושב בארמון הנשיאות בירושלים. מותר לחשוב, ולראות את נשיאנו הנכבד בעירומו ובקלונו. האיש מוביל פוטש מתמשך מזה כמה שנים נגד ממשלת ישראל והעומד בראשה. בפברואר 2011, כאשר הרמטכ"ל הקודם גבי אשכנזי פינה סוף-סוף את מקומו, התראיין פרס במיוחד לערוץ 2 כדי להודיע שצריך לאפשר לאשכנזי לרוץ בבחירות ללא שום תקופת צינון.
"ממה הוא צריך להצטנן"? שאל פרס. הבעיה עם ההתעטשויות של הנשיא היא שכולנו מצטננים מהן. האם כשהוא מכנה את הממשלה "כוחנית" הוא בודק את הרקורד העקוב מדם של ממשלותיו שלו? של ממשלות רבין, ברק ואולמרט? והרי כולם אנשי שלום הם.
כשפרס החליט שחוק הצינון אינו חל על אשכנזי הוא הביע ציפייה שהבחירות תיערכנה בקרוב. למעשה מדובר באי אמון בראש הממשלה. פעילויות חתרניות מהסוג הזה היו צריכות להניע את הכנסת להביא לקיצור תקופת כהונתו של פרס. אחרי ששמענו וראינו את הפעילות הגלויה של ראשי זרועות הביטחון לשעבר בניסיון לפגוע במדיניות הדרג המדיני נגד איראן, עולה על הדעת האפשרות שהיה להם שותף בכיר: פרס, שהמשיך את גל ההתקפות כשהתבטא, ביום הולדתו, נגד תקיפה באיראן.
בספרו 'חזית ללא עורף' מסר שלמה בן עמי תיאור מזעזע של שמעון פרס המאבד את המצפן שלו באחת מפגישות המשא ומתן עם ערפאת וחבר מרעיו: "בעוד אנחנו מתדיינים נסתיימה הפגישה של פרס וערפאת. פרס הצטרף אלינו, ולא ידע מה לעשות עם עצמו. אם ישב בצד הישראלי של השולחן הרי זה יהיה לשמאלי או מימיני, והרי זה כאילו הכיר בכך שאני היושב בראש. הוא קם אפוא והלך לשבת בצד השני של השולחן, עם המשלחת הפלשתינית. רגעים מספר אחר כך קם והסתובב בלי מטרה".
שמעון פרס, מתי כבר תצטרף למשלחת הישראלית? לא נמאס לך להעניק סעד וגם נחת לאויבי ישראל?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב