לא גזענים - קורבנות

בסיפור הזה אין אור בקצה המנהרה. הממשלה לא תחזיר את המסתננים, והחלשים שבתוכנו ימשיכו לשלם את מחיר מחדל הגבול

בן דרור ימיני | 1/1/2013 8:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
באופן יחסי המסתננים מעורבים בפחות מעשי אונס מכלל האוכלוסייה. אונס ברוטלי אחד שבוצע על ידי מסתנן מאפריקה משבש את כל התמונה. משום שבסיפור הזה יש רק קורבנות. תושבי דרום תל אביב הם קורבנות. המסתננים, חלקם פליטים, הם קורבנות של מצוקה שהיא הרבה יותר גדולה מכתפיה הצרות של ישראל, ועכשיו הם קורבנות של אחד מתוכם שמעשה מתועב שלו הופך את כולם לחיות מהלכות על שתיים.

כך שכדאי לעשות סדר בנתונים. האם הם אכן עבריינים? שום "מחקר" לא יכול לספר לנו מה מידת המעורבות של מסתננים בהפרות חוק משום שבימים טרופים אלה צריך לבדוק קודם כל בציציותיו של החוקר, לפני שלוקחים ברצינות את תוצאות המחקר. לפי פרסום של מחלקת המחקר של הכנסת המסתננים מעורבים בפשיעה פחות מכלל האוכלוסייה. אלא שכפי שכבר פרסם עמיתי קלמן ליבסקינד, מדובר ב"חוקר" בעל זהות פוליטית רדיקלית. אפילו במשטרה היו גורמים שהביעו תמיהה.
"זכו לצונאמי של מסתננים". הפגנה נגד הזרים בדרום ת"א צילום: רובי קסטרו


בישראל נמצאים למעלה מ-60 אלף מסתננים מאפריקה. רובם המוחלט אינו מעורב בשום אירוע פלילי. מקרי האונס שבהם הם מעורבים הוא שולי. כמעט אפסי. בשנים האחרונות היו מקרים ספורים. אחד מעשרת אלפים מעורב בפשיעה חמורה מהסוג הנבזה הזה. סטטיסטית, מסתננים מעורבים בפחות מקרי אונס לעומת כלל האוכלוסייה. לפי נתונים בינלאומיים, שוודיה ונורווגיה נמצאות בין המדינות המובילות בעולם במקרי האונס. אלא ששם חלק ניכר ממעשי האונס מיוחס למהגרים.

זה לא הסיפור בישראל. המסתננים אינם מעורבים במעשי אונס בחוצות הערים הגדולות, כפי שקורה באותן מדינות מערביות. אלא שאף שהמעורבות שלהם נמוכה מאוד, היא מרוכזת בשכונות מסוימות. רק בקרב החלשים. כך שמזווית ראייתם של תושבי דרום תל אביב, הם טובעים בנהר שהגובה הממוצע שלו הוא חצי מטר. משום שאצלם הגובה הוא שלושה מטרים. כאשר מצרפים לסיפור הזה את העבירות הקלות, שרובן אינן מדווחות, את ההטרדות, את ההצקות, את גניבות האופניים ובלוני הגז, את התחושה שהרחובות הפכו למקומות לא נעימים - הרי שלא הסטטיסטיקה צודקת, אלא תושבי דרום תל אביב. רק הם, או בעיקר הם, סובלים מהבעיות הנלוות של ריכוזי זרים.

המסתננים, ברובם הגדול, הם אנשים הגונים וישרים. הם רצו לשפר איכות חיים. הם חיפשו עבודה. הם הגיעו למקום הזמין ביותר. ישראל. במקומות שבהם הם עובדים אפשר לשמוע סיפורים חיוביים על מוסר העבודה שלהם. הם עושים מה שהישראלים לא מוכנים לעשות.

אבל הניסיון הבינלאומי עם קבוצות מסוימות של מהגרים מלמד שזה לא פשוט. לפעמים, דווקא בדור השני, הסיפור הרבה יותר קשה. האלימות גוברת. קל מאוד להפוך את תושבי דרום תל אביב, שהם הקורבנות, לגזענים. אין שקר גדול מזה. הנאורים שמטיפים להם מוסר אינם משלמים שום מחיר. הם חכמים על אחרים. בדרום תל אביב מדובר בשבר אדיר. לאחר שהיה נדמה שהם בדרך ליציאה מהמצוקה, לכיוון של שיקום אורבני, ושל כניסת אוכלוסיות

חזקות יותר, הם זכו לצונאמי של מסתננים. הסיכוי לשינוי נרמס.

זה לא שאין פתרונות. יש. למשל מתן אישור עבודה לכל הזרים, בתנאי שכמחצית משכרם תופקד בקרן שתעמוד לרשותם ברגע שיעזבו. הם כבר היו מוצאים מקום חלופי כדי לזכות בכסף. הרעיון להעביר את כולם למחנה שהייה אינו רציני, אבל מותר וצריך היה להעביר לשם כל מי שביצע עבירה, אפילו קלה.

אין בסיפור הזה שום אור בקצה המנהרה. הממשלה לא תפזר את המסתננים למקומות אחרים, לא תהיה החזרה, לפחות לא של רובם, למדינות המוצא, והחלשים שבתוכנו ימשיכו לשלם את המחיר על מחדל הגבול הפתוח (שהולך ונסגר). כדי לפתור את הבעיה, ויש פתרונות, יש צורך בממשלה קצת יותר חכמה. אין לנו אחת כזאת. גם לא באופק.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
בלוגים של בן דרור ימיני
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בן דרור ימיני

צילום: דעות

נולד בערב ליל הסדר, ולכן שמו בן-דרור. עיתונאי ומשפטן. פרסם את הספר "אגרוף פוליטי" והיה עורך העיתון הלוחמני "הפטיש"

לכל הטורים של בן דרור ימיני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים