ניגוד עניינים עיתונאי
פרשן שמקבל משכורת ממושאי הסיקור שלו חוצה קו אדום. מסיבה זו לא ראוי דרור אידר לקבל פרס על פועלו בתחום ביקורת התקשורת
מדובר ביוזמה מצוינת: ריבוי קולות בתקשורת וריבוי של מבקרי השיח הציבורי הם דברים טובים. אולם ההחלטה לציין את אידר כמופת מעלה את התחושה שלא טובת השיח הציבורי מנחה את העמותה אלא הרצון לנגח את מי שאינו מסכים עם תפיסותיה הפוליטיות.
אשליה של עיתונות בלתי תלויה. ישראל היום
בשנים האחרונות משמש אידר כאחד הכותבים הקבועים של "ישראל היום", ומאמריו, שבהם הוא מרבה להגן על ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתפרסמים בתדירות גבוהה מאוד. לפני כשנה חשף ערוץ 10 כי במקביל לעבודתו בעיתון הועסק אידר גם על ידי משרד ראש הממשלה בהיקף משרה של עד 50 אלף שקלים בשנת - 2011 סכום השקול ליותר ממחצית השכר הממוצע במשק.
עיתונאים הם בני אדם, וגם להם יש דעות פוליטיות. האשליה של עיתונות בלתי תלויה שימשה לעתים קרובות ככסות לכתיבה מגויסת ולהשתקת דעות חריגות. על כן, העידן הנוכחי, שבו עיתונאים הופכים גלויים יותר באשר לתפיסותיהם ולהזדהותם הפוליטית, הוא שינוי מבורך. ממילא עיתונאים רבים מייעצים לפוליטיקאים וכותבים להם נאומים ומאמרים, וחלקם אפילו עובר לפוליטיקה. יחד עם זאת, קבלת תשלום ממושאי הסיקור היא חציית קו אדום בוהק. מבקר מסעדות יכול להחזיק בהעדפות קולינריות מסוימות, אולם נאסר עליו לקבל טובות הנאה מהעסקים שאותם הוא מבקר.
ומה שנכון לדוכן שווארמה, ראוי הרבה יותר כאשר מדובר בלשכה שבה נקבע עתידם של אזרחי ישראל. עיתונאי המספק פרשנות לפעילותו של ראש הממשלה, ובאותו הזמן מקבל ממנו תשלום, בוגד בשליחותו המקצועית ומזלזל בקוראיו (העיתונאי אורי אליצור, שכתב גם הוא נאומים לנתניהו, קיבל תמורת עבודתו תשלום סמלי של שקל אחד). הימין סער - ובצדק - על קריאתו של אמנון אברמוביץ‘ לאתרג את ראש הממשלה אריאל שרון בתקופת ההתנתקות,
ואפשר רק לשער את הכעס שהיה עולה אם היה מתברר כי במקביל הועסק אברמוביץ‘ על ידי שרון.
משנחשפו קשריו ללשכת ראש הממשלה טען אידר כי הוא אינו עיתונאי אלא פרשן, ולכן מותר לו לעבוד עם גופים שונים. אידר גם היתמם ואמר ש“מעולם לא הסתרתי את דעותיי". ובאמת, בעמודי הדעות של העיתונים מתפרסמים לעתים טורים של בעלי עניין שונים, ואפילו של פוליטיקאים ודוברים. אולם אידר אינו כותב מזדמן, וניתוחיו הופיעו במדור החדשות של "ישראל היום" באופן הקושר אותם לסיקור החדשותי עצמו. העובדה שהוא תמך בראש הממשלה גם לפני שלשכתו החלה לחתום בשבילו על צ‘קים אינה משנה דבר. האם מדור הספורט של "ישראל היום" היה שוקל להעסיק פרשן העובד באחת הקבוצות ואחר כך לומר להגנתו ש“הוא ממילא אוהד אותם?" וכאמור, דין הפועל בארשבע כדין המשנה לראש הממשלה משה יעלון.
בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות נכתב: "לא יעמידו עצמם עיתון ועיתונאי במצב שבו קיים חשש לניגוד עניינים בין חובותיהם כעיתון וכעיתונאי לבין כל אינטרס אחר", ובהמשך נאמר: "היה לעיתון אינטרס מהותי - כלכלי או אחר, בתחום התקשורת או מחוצה לו - בנושא של פרסום מסוים, יפרסם בצמוד לאותו פרסום גילוי נאות של האינטרס שלו". כל עוד סבורים אידר ו“ישראל היום" שכללים אלו אינם חלים עליהם, מומלץ ל“אגודה לזכות הציבור לדעת“ לוותר על ההנאה שבחלקות הפרסים לפועלם. לא חסרים עיתונאים ופרשנים ראויים הרבה יותר - גם בימין.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם