בגדי המלך החדשים
ישראל צריכה להצטרף למשחק ה"נדמה לי" של מדינות ערב, המעלות באוב את היוזמה הסעודית. לא צריך לפתח תקוות שווא, אבל עלינו להשיב בחוכמה
דברי השבח במקומם. היוזמה הערבית דברה על נסיגה לקווי 4 ביוני ,1967 ואילו עכשיו משלחת הליגה הערבית מדברת אמנם על נסיגה לקו הזה, אך מוסיפה שייתכנו חילופי שטחים קטנים. בעצם הרעיון של חילופי שטחים אין כל חדש, והפלסטינים דנו עמנו בעבר בסוגיה הזאת, אך זהו אכן חידוש בנוסח היוזמה הערבית מ.2002-
אבל ברצוני להעיר ולהאיר שלוש נקודות. הראשונה היא שאצלנו בתקשורת מיד קפצו על דברי הקטארי וכתבו שהנה הליגה הערבית הביעה הסכמה עקרונית "להשארת גושי ההתנחלות בשלטון ישראל, תמורת קבלת שטחים בגודל שווה לשלטון פלסטין." מה לעשות, הקטארי לא אמר זאת ולא רמז על כך. זאת פרשנות ישראלית שכולה .wishful thinking זאת תופעה נפוצה ורעה חולה, שיש בתוכנו כאלו שנותנים לדברי הפלסטינים פרשנות מעוותת, או שלחלוטין מתעלמים מדברי פלסטינים שסותרים את האמונות שלהם. למה בדיוק התכוון הקטארי? הניסוח שלו הוא כמובן תוצר של מו"מ עם שר החוץ האמריקאי, אך אני איני יודע למה הכוונה בדיוק. הפשט הוא חילופי שטחים מזעריים סביב הגבול.
הנקודה השנייה קשורה לתגובה הישראלית. אנחנו מצויים היום בעולם של "משחקי נדמה לי," אורגים מילים כמו הבגדים הדמיוניים ב"בגדי המלך החדשים." בכל פעם שבסוריה נהרגים עוד עשרת אלפים איש, הגינויים של כל נאורי המערב וזכויות האדם נעשים חריפים יותר, והתנחומים לנטבחים נרגשים יותר; הנשיא אובמה משבח את "עמידתה האיתנה" של בוסטון מול שני הצ'צנים; ונציג לבנון )כלומר, נציג המדינה של חיזבאללה ( במשלחת הליגה הערבית בראשות הקטארי שר גם הוא שירי שלום כבחירה אסטרטגית של מדינות ערב. עלינו להשתלב במשחק ה"נדמה לי," ולהיות חלק מהמקהלה!
מדינת ישראל לא צריכה להיבהל, לא צריכה לגמגם. היא צריכה לבוא ולהגיד, בכל השופרות, משהו בסגנון הבא: יופי, גם אנו מברכים על ההתקדמות המרשימה. קדימה, אנחנו מזמינים את ראש ממשלת קטאר למפגש חגיגי של פתיחת השיחות עם אבו מאזן כשהבסיס הוא "שתי מדינות לשני עמים" )ודוק: לשני עמים, כי מעולם הערבים לא ביטאו את שתי המילים הללו.) מדינת ישראל לא תחמיץ שום הזדמנות לשלום, והמפגש החגיגי הראשון יהיה בוושינגטון בימים הקרובים. כמחווה מיוחדת לכבוד קטאר ואבו מאזן ישראל תשחרר אסירים, וכדומה. והנקודה השלישית קשורה למדינות ערב החברות בליגה הערבית. הן, כביכול, מבטיחות נרמול היחסים עם ישראל לאחר שתבצע את כל הנדרש ממנה מול הפלסטינים. זה דומה כמובן לאדם הדורש ממך לשלם לו 10 מיליון דולר, ורק אחרי זה, כשכל הכסף בידו, הוא יבנה לך את הבית שהבטיח לך. אבל נניח לזה. בשנת ,2013 באילו מדינות מדובר? בסוריה? בעיראק? בלבנון? בלוב? בסומליה (אינה ערבית אך חברה בליגה?) מישהו רואה שגרירות ישראלית בסעודיה, בעתיד הנראה לעין? לחלום מותר, אבל עם רגליים על קרקע המציאות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם