מחיר הפחדנות של נתניהו
הבית היהודי קידם את שחרור הרוצחים בכך שמנע את האלטרנטיבה – הקפאת הבנייה. מה יקרה אם לא נבנה בהתנחלויות במשך שנה?
זה פוצע את הלב של כל אחד מאיתנו, בלי שום קשר להשקפה פוליטית. המחבלים שרצחו את רחל וייס ושלושת ילדיה בסיבוב יריחו באוקטובר '88; המחבלים שרצחו בדם קר את הנערים רונן קרמני וליאור טובול באוגוסט '90; הרוצח הנתעב שירה למוות באוקטובר 84' בשכניי מבית הכרם, רויטל סרי ורון לוי, שהיו בטיול במנזר קרמיזן.
כל הרוצחים האלה ורבים אחרים אמורים לצאת לחופשי. אסור שזה יקרה.
האופציה של שחרור 104 המחבלים נבחרה אחרי שהפלסטינים סירבו להיכנס לחדר הדיונים אם לא יתמלאו תנאים אחרים. אבו מאזן דרש שהמשא ומתן המדיני יתבסס על קווי 1967, ובעצם להתחיל מהתוכנית שהציע לו בשעתו ראש הממשלה לשעבר אולמרט.
האופציה השנייה הייתה הקפאת הבנייה בהתנחלויות בזמן ניהול המו"מ בוושינגטון. נתניהו מעדיף לשחרר את המחבלים הנתעבים, ואבו מאזן מפציר בפלסטינים: "תשמעו את הבשורות המשמחות ברדיו הישראלי".
עכשיו יקום מישהו ויסביר לי מדוע משחררים אסירים ולא עושים הקפאה? מה יקרה אם לא נבנה בהתנחלויות במשך שנה שלמה? נפתלי בנט והבית היהודי מאיימים לפרוש? אדרבה. שייצאו מהממשלה ואז יקפצו אליה מספיק מפלגות אחרות שמוכנות להקפיא את הבנייה בהתנחלויות לעולמיעד, ובראשן דווקא ש"ס ויהדות התורה.
חבר הכנסת יצחק כהן מש"ס נשא בשבוע שעבר נאום מרשים במסגרת הדיונים על השוויון בנטל. הוא דרש לטפל בשוויון, אבל בעיקר בנטל העצום על המדינה. מבחינתו הנטל הוא ההתנחלויות.
בכלל, הכניעה של ראש הממשלה לבנט וחבריו יצרה מצב מוזר. דווקא הבית היהודי, שמתנגד להקפאת הבנייה, מעודד בעצם את האלטרנטיבה הנוראה והמיותרת: שחרורם של עשרות הרוצחים מהכלא הישראלי. ברור שאין בעניין הזה היגיון.
אילו הייתי בנט, הייתי תומך בהקפאת הבנייה וכך מונע את שחרור האסירים. אם המשא ומתן היה נכשל (ורוב הסיכויים שכך יקרה), הבנייה הייתה נמשכת. מה יקרה עכשיו? המשא ומתן ייכשל, כנראה, אבל אין מי שיחזיר את הרוצחים אל מאחורי סורג ובריח.
מעבר לזה, הניסיון מלמד כי גם בימי הקפאה המתנחלים מוצאים את הדרכים לבנות. ראינו את זה בימי ההקפאה הקודמת לפני שלוש שנים, שהייתה רק כותרת בלי הרבה יישום בשטח. אחרי שההקפאה הזו הסתיימה הסתערו המתנחלים על כל פיסת אדמה ובנו בטירוף. גם היום ראשי מועצת יש"ע מתגאים בכל מקום בגידול הדרמטי במספר התושבים בכל ההתנחלויות, דווקא בשנים האחרונות. איך הצלחה כזו מתיישבת עם הקפאה? אין לי מושג.
ראש הממשלה נתניהו, כך אומרים, קיבל החלטה מנהיגותית בכך שהחליט לשחרר אסירים. שטויות. זו החלטה פחדנית לעילא, אנטי-מוסרית, מטופשת ונעדרת מעוף. זו הבחירה בין הטקטיקה הקלילה ובין האסטרטגיה הכבדה, והיא נובעת מהתסביך של ראש הממשלה עצמו שלא החליט סופית על הכיוון המדיני שלו ועל הסיכונים הפוליטיים שהוא מוכן לקחת. על ההססנות הזו אנחנו משלמים היום בשחרור הרוצחים ובמראות הקשים, מכמירי הלב, של המשפחות השכולות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם