תשפטו את לחיאני, רוכברגר וגפסו בקלפי
אל תחכו למשטרה, לכנסת, לפרקליטות או לבג"ץ. הציבור הוא זה שצריך לבוא חשבון עם שלושת ראשי הערים שהוגש נגדם כתב אישום
עוד בנושא:
- הקלפיות נפתחו: החלה ההצבעה לרשויות המקומיות
- שיבושים בלימודים עקב הבחירות המקומיות
- מתמודדים על המגרש: ברקת וליאון נפגשו בטדי
בין מאות אנשי הציבור המבקשים היום את אמון הבוחר עומדים גם שלושה ראשי ערים שהוגשו נגדם כתבי אישום חמורים - ראש עיריית בת-ים שלומי לחיאני, ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו וראש עיריית רמת-השרון יצחק רוכברגר.
בתחילה ניתנה הפסיקה בעניינם של רוכברגר וגפסו, שכן כתב האישום נגד לחיאני טרם הוגש. אחר כך הוגש כתב האישום נגד לחיאני - נכון, בעיתוי מעצבן, לא מוצדק וקרוב מדי לבחירות, אבל הוא הוגש, ועל שוחד, על הרבה שוחד.
אילו בג"ץ ושלטון החוק היו מעניינים את לחיאני, אילו היה לו איזשהו כבוד לערכי מנהל תקין, אילו הוא היה מתעניין גם בתסבוכת שהוא מכניס אליה את תושבי עירו, הוא היה מתפטר מיד עם הגשת כתב האישום. הוא הרי הכיר היטב את עמדת בג"ץ, וידע שכתב האישום נגדו חמור מזה של גפסו ורוכברגר גם יחד. אבל לחיאני התחכם, כינס ישיבת מועצה מגוחכת, חיכה לתורו, הגיע לבג"ץ, ומיד לאחר הפסיקה, שכמובן הדיחה אותו, הוא סיפר למצלמות כי הוא שבע רצון מכך שבג"ץ התיר לו להתמודד. נו, הרי הציבור מטומטם.
זהו כמובן הבלוף הגדול של הבחירות האלה. שלושת ראשי הערים הנאשמים מספרים לבוחריהם שבג"ץ נתן להם אור ירוק להתמודד. האמת היא אחרת. בג"ץ אכן הסביר באריכות שבמצב המשפטי הקיים אי אפשר למנוע מאדם להתמודד בבחירות, אבל מצד שני הוא קבע שראשי ערים שהוגשו נגדם כתבי אישום חמורים, כמו השלושה הללו, יודחו לאלתר. אז נכון שבג"ץ משאיר פתח תיאורטי קטן לכך שלאחר הבחירות יש לתת משקל מסוים גם לקול הבוחר (שמעתה גם יודע על כתב האישום), אבל למי שקורא את הפסיקה ברור שבמקרים של השלושה - בוודאי של אלה שקיבלו שוחד - בג"ץ לא ישנה מעמדתו פסיק לאחר הבחירות.
המשמעות היא פשוטה: מי שבוחר בלחיאני ובגפסו, ולהערכתי גם ברוכברגר (שאמנם כתב האישום נגדו מינורי יותר), בוחר בראשי ערים שבג"ץ ידיח אותם לאחר בחירתם.
זהו קמפיין של ספינים ושקרים שאין להם שיעור. אתמול, למשל, הפיצו הקמפיינרים של רוכברגר ספין מכוער המבוסס על פרסום של הח"מ על מגעים שהתקיימו על עסקת טיעון. בדיווח נאמר כי במגעים הללו הפרקליטות לא הסכימה לוותר על הקלון. הרשעה עם קלון היא הדחה מיידית על פי חוק.
הספינולוגים הפיצו בפייסבוק כי לפי הדיווח בתוך עשרה ימים הכול ייגמר ולכן אפשר להצביע לרוכברגר. זהו כמובן שקר עלוב, שיכול לצאת רק מבית מדרשו של ראש עיר שמרשה לעצמו להתמודד לאחר שהוגש נגדו כתב אישום ושבג"ץ הדיח אותו.
נבהיר שוב: מי שבוחר באחד משלושת ראשי הערים הנאשמים צפוי לראות אותם מודחים מיד אחרי הבחירות (אם הם אכן ייבחרו). שכל אחד ייחשב לעצמו את ההשפעה שתהיה לכך על יציבות העיר שלו ועל חשבון הבנק של העירייה שאליו הוא מעביר את מסי הארנונה.
אבל, כאמור, עזבו את בג"ץ. נניח וכלל לא היה מתכנס לכבוד האירוע החגיגי של שלושת ראשי הערים. האם תצביעו לראש עיר שאת מרב הקדנציה שלו ישקיע במפגשים עם עורכי דינו לצורך גיבוש קו הגנה וניהול משפט?
והכי חשוב, שלושת ראשי הערים מדגישים, ובצדק, את חזקת החפות שלהם. הם צודקים. אבל בשלושת כתבי האישום אין ויכוח על חלק מהעובדות. לחיאני למשל מודה כי לקח הלוואות מעובדיו הבכירים הכפופים לו. הוא רק טוען שזה לא פלילי.
גפסו מודה בכך שביקש את התפטרותו של חבר מועצה, בה בשעה שעסק בעקיפין בשאלת פיטוריה של אם ילדיו מעבודתה בחברה הכלכלית של העירייה. הוא רק טוען שזה לא פלילי. רוכברגר מודה בחלק גדול מעובדות כתב האישום נגדו בדבר החזרי הוצאות שקיבל. הוא רק טוען שהמעשים אינם פליליים. אבל אתם, תושבי הערים, לא צריכים לבחון את העובדות הללו בעיניים של שופטים פליליים אלא בעיניהם של תושבים שהולכים אל הקלפי. העובדות עכשיו לנגד עיניכם.
מעגל האבסורד הזה יכול להסתיים בשלוש דרכים: או בוויתור הירואי של אחד מהמועמדים הנאשמים במהלך היום (זה לא יקרה), או בהתערבות נוספת של בג"ץ לאחר הבחירות או בדין הטהור ביותר שאפשר לחשוב עליו - דין הבוחר. אילו הייתי אני תושב אחת משלוש הערים המדוברות, הייתי בוחר במועמד הטוב ביותר מבין אלה שלא עומד ותלוי נגדם כתב אישום פלילי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם