יישום חוק המיחזור נתקע, בעלי המוגבלויות נתקעו בלי עבודה
החוק למיחזור רכיבי חשמל יוחל מהשבוע הבא. אך היבואנים טרם חתמו על הסכמים למימושו. המפסידים: הסביבה, ובעלי צרכים מיוחדים שאמורים להיות מועסקים בפרויקט
חוק הפינוי שחוקק על ידי המשרד להגנת הסביבה, והתחיל בהצעת חוק של ח"כ ניצן הורוביץ ביוזמת "אדם טבע ודין" היה אמור להכנס לתוקפו בינואר 2014. לאחר דחיות ומאבק עיקש שניהלו יבואני מוצרי החשמל לישראל אך הוחלט לדחות אותו לחודש מרץ ולתת ארכה לרשתות מכירת מוצרי חשמל והיצרנים להתארגן ולחתום על ההסכמים עם החברות שהוסמכו לטיפול, אך אלו, לא קידמו את העניין בהתאם לחוק.
"זה חמור מאוד ואין לזה שום הצדקה" מסר גלעד אוסטרובסקי, ראש תחום פסולת ומחזור באדם טבע ודין. לדבריו, "הייתה תקופת התארגנות מאוד ארוכה שהמחוקק נתן ויש כבר תאגידים שערוכים לתת את השירותים ויש תעשיית מחזור שלמה בישראל".
אוסטרובסקי מאשים את המחוקק שלא טרח להכניס בחוק גם סנקציות שירתיעו את בעלי העניין "הסיבה המרכזית שהיבואנים לא ממהרים לחתום כי הם רואים שלא תהייה נגדם אכיפה. הכל מוכן וכשהיצרנים והיבואנים יודעים שאף אחד לא יבוא אליהם בדרישות אז הם מצפצפים על החוק" מוסיף אוסטרובסקי.
חוק הטיפול והפינוי בפסולת נועד לקבוע הסדרים לטיפול בציוד האלקטרוני, לעודד שימוש חוזר בו, לצמצם את כמות הפסולת ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות השליליות של ציוד חשמלי אלקטרוני, סוללות, מצברים ופסולת של ציוד מסוגים אלה. על פי החוק, החל משנת 2020 תיאסר לחלוטין הטמנת פסולת אלקטרונית, למעט תוצרי לוואי של מיחזור או השבה.
היקף השימוש של תושבי ישראל במוצרים אלקטרוניים נמצא בעלייה חדה כשכל שנה אנחנו ממהרים להיפטר ממקררים, מכונות כביסה, טלוויזיות, קומקומים ומה לא. המחיר הזול של המוצרים מעודד אותנו לרכוש יותר מהם ולרוב המוצרים גם נוטים להתקלקל יותר מאשר בעבר. החוק החדש אמור בין השאר גם לעודד את היצרנים לייצר מוצרים עמידים יותר כדי שלא יצרכו לשלם כספים רבים עבור מחזור המוצרים.
בקיבוץ יסעור שבגליל המערבי, ישב אתמול צחי עין גל, מנכ"ל תאגיד המחזור האלקטרוני-חברתי "שווים- אקומיוניטי". הוא ישב מול שורות העובדים בעלי הצרכים המיוחדים וידע שהם רק מחכים לרגע שהחוק יצא לדרכו וטונות הפסולת האלקטרונית תגיע לטיפול העובדים שמתרגשים לקראת העבודה הרבה שמצפה להם.
"גם אם היבואנים היו חותמים לפני שבוע או חודש כנראה ב-1 למרץ לא היו מתחילות לזרום לכאן משאיות עם כמויות של פסולת אלקטרונית" הוא אומר בהשלמה. שני תאגידים זכו במכרז של המשרד להגנת הסביבה. תאגיד מאי של השר לשעבר שלום שמחון והתאגיד החברתי אקומיוניטי.
באוקומיוניטי מטפלים כבר משנת 2007 בפסולת אלקטרוניקה עוד לפני שנחקקו חוקים בעניין. דני קוגן, אב לצעיר בעל פיגור שכלי ראה כי אין לבנו שום מסגרת תעסוקתית והחליט לעשות מעשה. הוא הקים מיזם שבו אנשים בעלי צרכים מיוחדים יפרקו את המוצרים לרכיבים, ישלחו למחזור כל רכיב לתחומו וע"י כך הוא יוצר מקורות תעסוקה ומימון לשיקום אוכלוסיה זאת. עם הידע שצבר מאז 2007 הוא התמודד למכרז והבהיר כי כל הרווחים יופנו למען אוכלוסיית המוגבלים.
"הרבה כסף לעשות זה דבר מעולה וכל אחד במדינה רוצה לעשות אקזיט אבל מה לעשות עם הכסף, לא יודעים" אומר קוגן ל'מעריב' בשאלה מדוע לא בחר להקים את התאגיד עתיר הנסיון לצורך רווח אישי. "כסף לא יכול להיות מטרה אלא אמצעי והמטרה שלי היא להשאיר אחרינו חברה יותר נורמלית. דווקא הורים לילדים בעלי מוגבלויות חוששים יותר לגורל הילדים שלהם אחרי שהם ימותו וזה פרויקט החיים שלי באקומיונטי. לבניית חברה מתוקנת ואנושית יותר צריכים יותר כסף ולכן הרווחים ילכו לחינוך, רפואה ורווחה של אנשים עם מוגבלויות וכך אוכל למות בשקט" הוא מסיים את משנתו.
נכון להיום, לא ברור עם אילו חברות יעבדו עם כל אחד מתאגידי המחזור אבל ברור כי במהרה הם ידרשו למהפכת המחזור שתחסוך הררים של פסולת מזהמת ותתרום גם לאוכלוסיות החלשות שימצאו בתאגידים מקור פרנסה הגון ומכבד. הכל תלוי כמובן ברצון של המדינה לכפות עליהם לקיים את הוראות החוק.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד נפגש כבר מספר פעמים עם יצרנים ויבואנים ועם איגוד לשכות המסחר והסביר בדיוק מה חובות החוק החלות עליהם. כמובן שכל עוד החוק לא נכנס לתוקף, אין באפשרותנו להטיל קנסות על מי שלא עומד בחוק, אך אנו לא מציעים לחברות להמתין ולגלות בדרך הפחות נעימה שבאפשרותנו, כבר בתוך זמן קצר, להטיל עיצומים כספיים בהיקף של עד 150,000 ש״ח על אי התקשרות עם הגוף המוכר ואי עמידה בחוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם