כאן כמעט נקבר מוסד הנשיאות

אילו חלילה היו הציניות והאופורטוניזם מנצחים, ומאיר שטרית היה נבחר השבוע לנשיא, הוא היה מן הסתם הנשיא האחרון

ארנון סגל | 11/6/2014 23:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אני מבין קטן בפוליטיקה, אבל לפעמים קורים בה דברים שאפילו בורים כמוני מסוגלים להבין. זילזול, למשל, זו שפה שגם אנשים כערכי מצליחים לקלוט. וברור לי שמי ששותף לביזיון שכל האומה חזתה בו ביום שלישי השבוע בכנסת, הוא אדם ציני, יהיר ובלתי נקי.

איננו זקוקים לסיפור העובדת המוטרדת הטרי, כדי לדעת שמאיר שטרית הנכבד הוא אדם בעייתי מאוד מבחינה מוסרית. הרי זה האיש שהכריז על מות האידיאולוגיות, שפרש מהליכוד לטובת מפלגת גנבי המנדטים 'קדימה' רק כדי לפרוש ממנה כעבור שתי קדנציות לעגלה הפוליטית הרעועה-מאוד-אתית הבאה. מה לו ולריבלין הישר כסרגל, המכבד כל אדם, האיש שלעולם – וזה עמד כבר במבחנים קשים מאוד – איננו מאבד את העשתונות, את הארשת הממלכתית ואת כבודו העצמי? בבחירות הקודמות לנשיאות, יש לזכור, האדם הענו הזה ויתר ביוזמתו על סיבוב שני מול פרס וקרא לכל הח"כים לתמוך דווקא במתחרהו בסבב המדובר.
 
טוב שלא נבחר
טוב שלא נבחר צילום: יהונתן שאול
כששמעתי את נאום ה'אוחילה לאל, אחלה פניו' של ענק הרוח ריבלין, שהערתו הראשונה נגעה לעליית תלמידי הגר"א ארצה (הוא טורח לספר בכל הזדמנות שהוא מצאצאי העלייה הזו), גיחכתי לנוכח המחשבה איך היה נראה אותו נאום באותה שעה אם שטרית היה זה שנושא אותו. בטח דומה למורשת הקיטש שבו הורגלנו במוסד הזה בשבע השנים האחרונות, או למורשת הפולחן העצמי שגם היא הונחלה לנו בשפע.

ואיך היה נראה במצב ביש כזה מוסד הנשיאות? בוודאות כמעט גמורה הוא היה מתבטל. ככלות הכל, לא שרדנו את פרשת קצב ואת השחיתויות של ימי עזר וייצמן ואת ניפוח התקציב הנשיאותי פי שלושה כמעט בתקופת פרס (נשיא שעורך לעצמו מסיבות יום הולדת שהופכות להפקות ענק בסגנון צפון קוריאני), לא שרדנו את כל הבזיון הזה כדי למנות את שטרית לתפקיד. שלא לדבר על החריגות הבלתי פוסקות של נשיאנו היוצא מסמכויותיו והחתרנות הידועה, והמעורבות עד צוואר בפוליטיקה במשרה שנועדה דווקא להשכנת שלום בחברה השסועה הזו.

אפשר לנחש בלי להסתכן שכבר מתחילת כהונתו העתידית-לשעבר של כבוד הנשיא מאיר שטרית, הוא היה מביא מעט מאוד כבוד לבית הנשיא, והרבה יותר חוקרי משטרה. וכולם יודעים זאת, בוודאי הציבור שהעניק בסקר האחרון של 'הארץ' 31% תמיכה לריבלין ורק 4% לשטרית. יודעים מה? אפילו הח"כים יודעים זאת. אפילו ראש הממשלה. ומי שבשל חשבונות של מה בכך החליט להעדיף על פני איש תנועתו הנאמן ובעל העקרונות, עסקן עריק שרק סיטואציה פוליטית הזויה הביאה אותו להתמודד על המשרה העדיין-רמה הזו – אדם כזה לא ראוי להיות ראש ממשלה. זה אדם שמרוב חיספוס פוליטי כבר אין לו אלוהים, שנעשה יהיר ברמות של לואי ה-14. המדינה זה הוא.
 

אבל סוף כל שקר להתרסק, ובורא עולם וגם כמה ח"כים שפויים השיבו לנו את האמונה שאנחנו נורמאליים. שלבן הוא לבן ושחור הוא שחור, שאמת זו אמת ושקר הוא שקר הוא שקר. אולי סוף הנשיאות להתבטל גם כך, אינני יודע, אבל לפחות ההתבזות נבלמה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ארנון סגל

צילום:

עיתונאי המתמחה בהר הבית

לכל הטורים של ארנון סגל

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק