ראשי » חדשות » דעותגלוש ב - nrg מהסלולר

למדינת תל אביב לא אכפת משלושה דתיים חטופים

בזמן ששלושה צעירים נחטפו על ידי ארגון טרור, בתל אביב חגגו עשרות אלפים במצעד גאווה וב“קשת“ בכלל לא חשבו לדחות את ”האח הגדול“. הפער בין מדינת ישראל למדינת תל אביב מעולם לא היה חד יותר

לרגעים היה נדמה לי, ביום שישי האחרון, שהצנזורה עשתה יד אחת עם מארגני מצעד הגאווה בתל אביב, כי הייתה איזו תחושה שאם דבר החטיפה היה מותר לפרסום בשעות הצהריים, המצעד השנתי - שאני תומך בו - היה מתפזר בקול ענות חלושה. בכל זאת, אני מודה, הופתעתי לגלות כי גם כשהגיעה השעה חמש אחר הצהריים, ודבר החטיפה הותר לפרסום, בתל אביב חגגו עסקים כרגיל עם גברים מעורטלים שרוקדים על משאיות (עדכון 02:15: גולשים וחברים העירו שהמצעד היה בשלבי סיום בשלב זה. אחרים טענו שכבר ידעו בשעה מוקדמת יותר בזמן שהיו במצעד. ישפטו הקוראים).

הרהרתי בזה השבת ולא הצלחתי למצוא תשובה לניתוק המוזר הזה בין מדינת ישראל לבין מדינת תל אביב. דומה כי הפערים לא היו עמוקים יותר, ברורים יותר, חדים יותר, מאירוע החטיפה הטראגי ביום שישי האחרון, שהתנהל לו במקביל למצעד הגאווה. בעמוד הפייסבוק הרשמי של עיריית תל אביב לא מצאו לנכון ולו להביע צער או הזדהות, ובמקום להרכין ראש בחרו שם להעלות אלבומי תמונות מהמצעד.

וזה עוד לא הכל: במוצאי השבת, מבלי היסוס, החליטו קברניטי ”קשת“ לשדר עוד תוכנית של ”האח הגדול“. כאילו דרמת החטיפה לא מצויה בעיצומה, כאילו החשש לחייהם של הילדים החטופים אינו נוגע לצופי הערוץ השני, כאילו רגע לפני אסי ועזר לא ראינו

את הרמטכ“ל ואת ראש הממשלה, בהערכת מצב דחופה בקרייה, שלמזלנו הסתיימה בזמן כדי להספיק להציץ במה שקרה בימים האחרונים בבית האח. כדי שהמעבר לא יהיה חד מדיי, אמרו לארז טל להגיד כמה מילים בארשת פנים דרמטית. זה לא עבד על אף אחד.

שתי מדינות לשני עמים. עם אחד התכנס השבת בבתי הכנסת ובכה על גורל בניו והמשיך בתפילות ובאמירת פרקי תהילים ובשיעורים שנמסרו בתנועות הנוער ובבתי המשפחות השונות בכל רחבי הארץ. עם אחר סיים את מצעד הגאווה בהאנגאובר, שמע על החטיפה בחצי-אוזן במבזק של גל“צ והתעורר לקראת מוצאי-שבת כדי להספיק להתעדכן בחדשות החשובות באמת, מבית מדרשו של אסי עזר. חטופים? מעניין להומואים את התחת.

והניתוק איננו רק ניתוק רגשי, אלא גם ניתוק תודעתי. תושבי מדינת תל אביב, ביניהם שדרנים ופרשנים שקיבלו יותר מדיי זמן מסך ביום שישי האחרון, לא הצליחו להבין איך צעירים נוסעים בטרמפים ואיך ההורים המנוולים בכלל מרשים להם ולמה לא נותנים להם קצת כסף קטן לאוטובוס, או כסף גדול למונית. לך תסביר למנותקים מאבן גבירול, ללוגמי האספרסו בבאצ‘ו, שלרוב היישובים ביו“ש אין תחבורה ציבורית מסודרת, על מוניות אין על מה לדבר, וההורים על פי רוב מתגוררים במרחק של קילומטרים. נכון, זה לא אומר שסוגיית הטרמפים אינה בעייתית, ואחריותם של הרבנים וההורים היא סוגיה דרמטית שנצטרך לעסוק גם בה, אבל ראבאק: אם אין לכם מושג אם גוש עציון זה ליד באר שבע או ירושלים, על מה אתם מבלבלים את המוח?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

יונתן אוריך

עורך nrg יהדות ועיתונאי ב"מקור ראשון"

לכל הטורים של יונתן אוריך