הפתרון לטרמפים: תחבורה ציבורית יעילה ביהודה ושומרון
במקום לתקוף את החטופים על שנסעו בלית ברירה בטרמפים, על המדינה להשקיע באלטרנטיבה תחבורתית. אי אפשר להקים יישוב במקום מבודד ולא לדאוג לכמות הסעות סבירות, כי כשאין הסעות לוקחים טרמפים. דעה
פסטיבל ההאשמות הזה, שאנו כל כך טובים בו, אינו מאפשר הפקת לקחים. כל לקח שאנחנו מפיקים מניח שטעינו בעבר. ואם טעינו, אנחנו אשמים. מחול ההאשמות המכוער הזה גורם רק לדבר אחד – קפיאה על השמרים והתבצרות.
אפשר להאשים את כולם בכל דבר. אפשר להאשים את השמאל בכך שנלחם מלחמת חורמה בסבסוד התחבורה הציבורית ביו"ש. אפשר להאשים את שלום עכשיו שהפיצו כרזה השואלת מדוע נסיעה להתנחלות 'טלמון' (בה גר אחד מהילדים החטופים) מסובסדת, ומדוע המדינה מעודדת נסיעה בתחבורה ציבורית בהתנחלויות.
אפשר גם להאשים את זהבה גלאון, שטענה ('הארץ' 26/7/2011) שהמציאות הביטחונית הרגועה כיום בשטחים, אינה מצדיקה את המשך האפליה במחירי הכרטיסים. אין טעם בסבסוד נסיעות בתחבורה ציבורית, קבעה יו"ר מרצ, כיוון ש'המצב הביטחוני בשטחים רגוע במיוחד'.
אבל לא השמאל וזהבה גלאון, שחשבה שהמצב הבטחוני בשטחים רגוע במיוחד, וגם לא המתנחלים שמאפשרים תרבות של טרמפים, אשמים במצב. במצב הנוכחי אשמים רק המחבלים המנוולים והרשעים. הם ורק הם.
ובכל זאת אנחנו חייבים להפיק לקחים. אנחנו חייבים לחשוב האם אפשר לעשות את הדברים אחרת. מי שעורר אותי לחשיבה הזאת במיוחד הוא ר. , קצין בכיר ביחידה מובחרת. ר. הוא מטובי בניה של הארץ הזאת, והוא בשר מבשרו של הציבור הדתי לאומי.
דיברתי עם ר. בעקבות החטיפה. 'אתם חייבים לעשות משהו בעניין הזה.', ביקש ר. , 'אתה לא מבין כמה זה מסוכן. אנחנו נלחמים בכל הכוח בתרבות הטרמפים. אצלנו חייל שלוקח טרמפים נכנס מייד לכלא. הבעיה שלנו היא עם המגזר האזרחי.'
'ההתראות הכי גדולות שיש היום זה על פיגוע חטיפה. שר הביטחון דיבר על 44 ניסיונות חטיפה שהצלחנו לסכל. השב"כ יורק דם כדי שלא יחטפו לנו אנשים. תתרמו גם אתם את חלקכם למאמץ.'
נכון, אנחנו המתנחלים, חיים בישובים מבודדים ומרוחקים, וכמו באזורים אחרים שבהם התחבורה הציבורית מצומצמת, הטרמפים הם כלי כמעט הכרחי לקיום מערכת חיים סבירה. אבל, זה לא אומר שאי אפשר לצמצם סיכונים. צריך לחשוב היטב כיצד ניתן למזער ולהקטין דרמטית את הסיכונים.
חייבים ליצור רשת הסעות טובה וסבירה בין היישובים, גם אם יש לכך עלות כלכלית לא קטנה. אם רוצים למנוע טרמפים צריך לתת לאנשים אלטרנטיבה תחבורתית. המדינה ממגנת את היישובים, נכון למגן גם את הדרכים. אי אפשר להקים יישוב במקום מבודד ולא לדאוג לכמות הסעות סבירות. כשאין הסעות לוקחים טרמפים.
גם אם שלום עכשיו יצעקו חמס ויטענו שאנו שותים את הקופה הציבורית זה לא צריך לשנות. צריך להגדיל את הסבסוד לתחבורה הציבורית ביו"ש פי ארבע ולהגדיל את
ואז, אחרי שתהיה אלטרנטיבה סבירה, צריך יהיה להבחין בין טרמפ מתוך יישוב שבו הסיכון נמוך מאוד לבין טרמפ מחוץ ליישוב. צריך יהיה לאסור בכל צורה עצירת טרמפים מחוץ ליישובים. צריך יהיה להילחם בכל הכוח על כך, שאף אחד לא יקח טרמפים בצמתים מחוץ ליישוב. אם זה אומר להוציא צו אלוף נגד זה – שיוציאו, אם זה אומר לבקש מכל הנהגים שלא יעלו טרמפיסטים מחוץ ליישובים, נודיע ונדרוש זאת מכולנו. אחרי שתהיה אלטרנטיבה סבירה נוכל להילחם בכל הכוח בטרמפים מחוץ ליישובים.
אפשר להילחם בתופעת הטרמפים אבל זה לא יקרה על ידי הצהרות סתמיות של אנשים חשובים.
נחזור ונדגיש, אף אחד מאיתנו, לא בימין ולא בשמאל, אינו האיש הרע בסיפור הזה. האנשים הרעים בסיפור הזה הם אותם מחבלים צמאי דם. הם ורק הם. אבל בצד זאת עלינו לעשות את ההשתדלות, לאור הנתונים החדשים, כך שהאנשים הרעים יצליחו פחות במזימתם. וה' יבשרנו בישועות טובות ומהירות.
הכותב הוא רב בישיבת "הר עציון", אלון שבות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם