חשש מטרמפים: אל לנו לנעול את נערינו בבתים
כיבוש הארץ בשבילים ובדרכים צריך להמשיך לעמוד כיעד חינוכי. במישור המעשי יש ללמד את כללי הזהירות בנסיעה בטרמפים ובטיולים במרחבי יהודה ושומרון
כדי להבהיר את עמדתי אקדים ואומר שאני בעד זהירות, ערנות ושכל ישר ונגד הרפתקנות
ארז וינר בתקופתו כאל"ם. "נשארנו עם הכורח לקחת טרמפים" צילום ארכיון: פלאש 90
המישור האחר הוא מעשי. צה"ל מחייב את התחבורה הציבורית ביהודה ושומרון בנוהלי מיגון מסוימים - נגד ירי או נגד אבנים. לפני כעשור, כשהטרור השתולל ברחובות והירי בצירים היה שכיח, הוקצו תקציבים גדולים לחברות התחבורה הציבורית לשם מיגון כלי הרכב. השקט היחסי בשנים האחרונות, לצד הקיצוצים בתקציב, צמצמו גם את הסכומים שהקצתה המדינה למיגון. המכרז עם החברה שנבחרה למיגון כלי הרכב הסתיים, וחדש לא פורסם. רק לאחרונה, בלחצם של חברי כנסת ומנהיגי ציבור מיהודה ושומרון, הוקצה תקציב למיגון ונבחרה חברה חדשה.
הואיל וצי התחבורה הציבורית הממוגנת הזדקן והלך, וכלי רכב חדשים לא נכנסו, הרי שתדירות התחבורה לא רק שלא הורחבה למול הגידול המשמעותי באוכלוסייה ביהודה ושומרון, אלא אף צומצמה בשל השבתת כלי רכב. למי שלא הזדמן לו לבקר ביהודה ושומרון בשנים האחרונות, אספר שהרכבת טרם הציבה פסים ברחבי השטח ומוניות אינן חזון נפוץ. כך שנשארנו עם הצורך ולעתים הכורח לנסוע בטרמפים.
נכון, הכורח הזה אינו סיבה להתנהגות לא אחראית. גם בנסיעה בטרמפים יש לנקוט כללי זהירות בסיסיים, החל במקום שבו עומדים לתפוס טרמפ, עבור בזמן היציאה לדרך (כשאפשר לכוון את שעת היציאה לשעות האור ולא לחשכה) ובנסיעה בצמדים ובשלשות (ראינו שלא תמיד זה עוזר), וכלה בכללים לגבי בדיקת הרכב והנמצאים בו לפני שעולים (שמעתי על מי שהגדילו ועשו כשבחנו את הנהג בהשלמת משפטי מפתח ביהדות, דוגמת "שמע ישראל", אולם לצערי הבורות כיום תוביל גם לפסילת יהודים טובים).
אסור שאירוע החטיפה הקשה יגרור הכרזות גורפות ויגרום לנו לנעול את בנינו בבתים. חשוב שנעודד ונתמוך בהם שיצאו, יסיירו ויטיילו - אך בשכל ישר ובתכנון מראש. ממשלת ישראל מצדה צריכה לתת מענה הולם לתחבורה הציבורית ביהודה ושומרון, ולא להסתפק בהכרזות שאין מאחריהן ולא כלום.
הכותב הוא אל"מ במיל', לשעבר עוזר הרמטכ"ל
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם