עזבו בשקט את משפחת שליט

מי ששחרר את המחבלים היה ראש הממשלה שלנו ואליו יש לבוא בטענות. משפחת שליט נהגה כפי שכל הורה אחר היה נוהג במצבה

ריקי רט | 24/6/2014 13:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בשבוע וחצי שחלפו מאז החטיפה, ללא קצה חוט, ללא שום מידע חדש, אני שואלת את עצמי שוב ושוב מה אני הייתי עושה אילו הייתי במקומן? כמו כולם אני מכירה אותן ממסכי הטלוויזיה ומהתפילות. "בן איריס תשורה", "בן בת-גלים", "בן רחל דבורה", אנחנו מתפללים מידי יום. את איריס גם פגשתי אישית בשבוע שעבר כשהגעתי אל הבית באלעד לצורך סיקור. מצאתי אישה לבבית, חמה, מאמינה. מה אני הייתי עושה אילו אחד מילדי חלילה היה נחטף? האם הייתי מצליחה לעמוד מאופקת כמותן? אצילית?– המילה שכאילו נכתבה עבורן. האם הייתי מחמיאה לראש הממשלה ולמקבלי ההחלטות וסומכת את ידי עליהם? מחכה באיפוק בבית? מה אני הייתי עושה אילו אחד מילדיי לא היה שב הביתה?

הייתי הופכת עולמות, זועקת וצועקת על כל דלת שישיבו את הילד לביתו, כן, גם במחיר של שחרור אסירים. כי זהו הילד הפרטי שלי וכהורה מוטלת עליי האחריות להחזירו הביתה בכל מחיר, בכל מחיר פרטי או לאומי. זוהי ראיית עולמו של אדם שנמצא בצרה, שעולמו הפרטי חרב עליו. ששם את האינטרס האישי שלו לפני הלאומי. זוהי ראיית עולמו של נועם שליט.
 
גלעד שליט מעודד את מכבי ת''א
גלעד שליט מעודד את מכבי ת''א צילום: אלן שיבר
מאז אמש, עת נודע כי אחד ממשוחררי עסקת שליט רצח את נצ"מ ברוך מזרחי, נשמעים קולות המגנים את נועם שליט. כמעט כאילו הוא ממש רצח במו ידיו את מזרחי. אלו מצטרפים לביקורת על שליט עצמו שמתחקירים שפורסמו לאחרונה עולה כי לא ממש תיפקד בעת החטיפה.

נכון, נועם שליט חטא בחטא היהירות (ויש שיאמרו בוגדנות) כשהחליט לנסות להיכנס לפוליטיקה במסגרת הפריימריס בעבודה. גלעד שליט חטא בחטא הסלבריטאיות, כשבמקום לשבת בשקט בביתו במצפה הילה הפך את תקופת השבי למנוף לפרסום. אבל לא הם מי ששחררו את המחבלים.

את ההחלטה הקשה על שחרור 1027 מחבלים קיבלה ממשלת ישראל והעומד בראשה. יהיו שיאמרו שנכנעו ללחץ הציבורי, לקולות שעלו מן התקשורות, לדרישה שעלתה מן העם "להחזיר את הילד הביתה בכל מחיר", ולביטחונסיטים שטענו כי מדינת ישראל מסוגלת להתמודד 1027 תאבי דם יהודי משוחררים.איריס, רחל, בת גלים נסעו היום לז'נווה לעורר את דעת הקהל העולמית. לזעוק את זעקתן. הלוואי והסיפור הזה יסתיים במהירות, ואם לא חלילה. אני מחזקת אותן להמשיך ולעשות ככל שביכולתן, ביחד עם האבות כדי להחזיר את בניהן שלמים ובריאים הביתה. זוהי חובתן.
 

נועם שליט העביר חמש שנים מחייו בגיהנום. חמש שנים נטולות שינה, חמש שנים בהן במשך כל דקה וכל רגע הוא חשב על בנו, בלי לדעת באלו תנאים הוא מוחזק. זו לא העת להאשימו. זו לא העת לבוא איתו חשבון. את החצים יש להפנות למקבלי ההחלטות ולבקש מהם "השיבו את הבנים הביתה" מבלי שהדבר יגבה קורבנות בעתיד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

פייסבוק