ראשי » חדשות » דעותגלוש ב - nrg מהסלולר

החוקה החדשה של הבית היהודי: כמו המפד"ל של פעם

ללא פיקוח על הפריימריז וללא הכנסה של חילוניים, נשים ומזרחיים בכל רביעיית מועמדים, הבית היהודי נשארה המפד"ל של פעם

עוד לא יבשה הדיו על פרסום הצעת החוקה של הבית היהודי וכבר החלו מבקרים אותה על מתן כוח רב מדי למנהיג המפלגה, על הפגיעה כביכול בדמוקרטיה בגלל ההגבלות על הפריימריז, על הפגיעה בסמכויות המרכז, וכיוצא באלה. הביקורת להלן תהיה בכיוון הפוך ומנוגד לחלוטין לביקורת שהושמעה עד כה. ההצעה המדוברת, כך נטען, זהירה מדי, פשרנית מדי, ולא ממשיכה את המתווה שבמרכזו הרעיון שמשהו חדש התחיל.

עם כל הכבוד לקישור הישיר שנהוג לעשות בין פריימריז לבין דמוקרטיה, מדובר בקישור פשטני ומוטעה. הניסיון הישראלי המר מראה שכאשר פריימריז בוצעו לראשונה במפלגות הם הצטיירו כתופעה מרעננת שהביאה לתסיסה חיובית ולתחושות של שינוי וחידוש. לעומת זאת, ככל שחלף הזמן הופיעו מפקדי הארגזים והפריימריז הלכו והתרחקו מדמוקרטיה במשמעותה האמתית. לציונות הדתית יש אתגר מורכב וסבוך של ייצוג.

מעבר לסוגיית הייצוג של נשים ומזרחיים, בציונות הדתית ידועה הרגישות לייצוג הראוי שבין חרדים לאומיים בקצה האחד לדתיים הליברלים בקצה הנגדי וביניהם הרוב הדומם בעל הדפוסים המעורבים. לכך נוסף אתגר ייצוג חדש של המוני מסורתיים וחילוניים שתומכים במפלגה. ככל שסוגיית הייצוג מורכבת יותר, גדל הצורך במערכת של מנגנונים שיאפשרו לתקן תוצאות בלתי רצויות בפריימריז. שריונים, אם נחדד את הנקודה, הם לא פחות דמוקרטיים מהפריימריז עצמם, כשהם באים לענות על אתגר הייצוגיות.

 עם כל הכבוד לדמוקרטיה הפנימית במפלגה, יש לזכור שהיא לא הבעיה המרכזית של המפלגה. הבעיה הקריטית ביותר שהתגלתה בשנה האחרונה היא בעיית המשילות הפנימית. כמה מחברי הכנסת שכחו די מהר על גבם של מי הם רכבו כל הדרך לכנסת והחלו לגלות עמדות עצמאיות כנגד החלטות הסיעה בכנסת. וזאת יש לדעת: במידה והמשולש בנט-אורבך-שקד יחליטו עכשיו להרכיב רשימה מאוזנת לבדם הם ינצחו בגדול את כל המוסדות, ההתאגדויות, הסניפים והפורומים, שרידיו הארכיאולוגיים של הפועל המזרחי.

בתוך כך התגלה פער עצום בין הרכב הבוחרים להרכב הנבחרים. כחמישה מנדטים של בוחרים מסורתיים וחילונים ולצדם רוב ציוני דתי בורגני ראו בעיניים כלות כיצד נציגי מיעוט שמשקלו בקושי רבע מהמפלגה תוקע מקלות בגלגלי המשהו החדש שלמעשה בקושי התחיל. כך בבחירות לרבנות הראשית, כך לגבי חוקים בסוגיות דת ומדינה וכיוצא באלה. המפלגה הייתה אמורה להתחיל משהו חדש בסוגיות רבות. אלא שאת מקום ההתחלה החדשה תפסה הססנות, חוסר יכולת להכריע, הכול בגלל לחצים חוזרים ונשנים מכל מיני כיוונים.

מפלגה לא יכולה להתעלם מהזיכרון ההיסטורי הקיבוצי שלה ומהד.נ.א הפוליטי שלה. יש טעם רב בכך שהשינויים בכיוון החדש ייעשו בהדרגה ובמתינות. אבל לא ייתכן שגופים שונים יתקעו גלגלים בהתקדמות המפלגה בשם איזה "שטח" מיתולוגי, "סניפים" או "פעילים" כאילו שאנו בשנות השישים במסגרת התארגנות סיעת הצעירים. אם רק היו שומעים להם, הרי בכלל לא היו פריימריז ולא היה כלום.

הצעת הטיוטה שפורסמה בימים האחרונים הייתה זהירה מדי ולא המשיכה את המתווה שמשהו חדש מתחיל. מפלגה לא יכולה לסגת לאחור בתחום הייצוג הנשי. אם היום יש בסיעה שלוש נשים, רבע מהייצוג, לא ייתכן שהשריון החדש יקבע אחת בכל חמישייה. לא ייתכן שלא יובטח ייצוג גדול יותר לחובשי כיפת השמיים. מאות אלפים מהם מזדהים עם הציונות הדתית והראו נכונות מעשית לתמוך במפלגה. לא ראוי שאילת שקד תישאר המייצגת היחידה שלהם.
 

אז מה עושים? נתחיל מהסוף, מהתוצאה הרצויה: את כל המקומות שאחרי היו"ר יש לחלק לרביעיות: מקומות 2-5, 6-9, 10-13 וכן הלאה. התוצאה הרצויה אמורה להיראות כך: בכל רביעייה תהיה לכל הפחות אישה אחת, מזרחי אחד וחובש כיפת שמיים אחד. כמובן שחפיפה בין התכונות תפנה מקום למועמדים אחרים. יש קושי ברור להבטיח שריון מראש לתכונות כמו חרדי-לאומי או דתי-ליברלי וקיים קושי דומה, אם כי לא באותה רמת קושי, לייצוג מזרחי. הדרך להתגבר על כך היא לא לערוך פריימריז חופשיים לחלוטין אלא לקבוע מראש את השריונים שניתן לעשות לנשים, למזרחיים ולחובשי כיפת השמיים. זהו ההרכב שאליו התכוונו כשאמרו שמשהו חדש מתחיל.

ונקודה אחרונה לגבי הפריימריז. בתוך עמי אני חי ומכיר את הציבור הציוני הדתי. על רקע ההצלחה בבחירות אנו צפויים לראות אינספור מועמדים. כל מי שעבר פעם במרכז המפלגה ברחוב דובנוב או היה קומונר בדרום ואחראי מנהלה במחנה בני עקיבא ירצה להתמודד. יש לשקול מנגנון סינון שמכל המועמדים בפריימריז יקבע רשימה של כחמישים מועמדות ומועמדים ומהם תיבחר הרשימה בפריימריז.
 

במידה ולא מעוניינים בשריונים אלה מסיבות שונות, יש לתת ליו"ר לא רק אפשרות תיקון של שני מקומות בעשירייה, אלא אפשרות תיקון בכל רביעייה ורביעייה. ואם תקף את המבקרים חיידק הדמוקרטיה ומתן כוח כזה ליו"ר נראה בעיניהם מוגזם, שיתנו את הכוח הזה לצוות מצומצם. אבל שלא יהיו אי הבנות. הצוות הזה צריך להיות מטעמו ולרוחו. זה אולי פחות דמוקרטי אבל זה יביא למשילות ולתפקוד שלא היו מנת חלקה של המפלגה מאז ההישג בבחירות. ומלבד המשילות והתפקוד, זה יביא יותר מנדטים, מנדטים שיהיו מיוצגים ברשימה כראוי ויקדמו את המפלגה למשהו חדש מתחיל.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

אשר כהן

פרופ' אשר כהן, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן ומחבר הספר 'הטלית והדגל'

לכל הטורים של אשר כהן