תגובה לחטיפה: דרושה יוזמה אסטרטגית
הסבא של נפתלי, פרופ' אביעזרי פרנקל, הציב בפני ראש הממשלה את הדרישה המתבקשת – לחשיבה אמיצה ולא לשגרת תגובה
המשפחות הנפלאות האלה, שידעו באופן טבעי ונכון כל כך להכיל ולהוביל את כל הציבור ואת כל התקשורת במשך שלושה שבועות, ידעו גם לשמור על המרחב הפרטי שלהן. ההלוויות שיצאו מהמרחב הקהילתי החם עברו ויצאו אל הזירה הלאומית הרחבה ביותר, ואז שבו והתכנסו ברגעים הכואבים של הקבורה אל החלל המשפחתי והפרטי. היחד של שלוש המשפחות הפעים את היחד הישראלי. המילים הגדולות לא נשמעו אף לרגע כקלישאה, אבל הן לא באמת התיאור ההולם לנפתלי, אייל וגיל-עד יפי הנפש והטוהר.
השילוב הזה בין פנים וחוץ - במשך שלושה שבועות לא נכנסה מצלמה אל תוך הבית - הוא דבר נדיר. אנשים שחיים בפרטיות מלאה אבל במעורבות שלמה. אנשים שלא ישתתפו אף פעם בשום תוכנית של תרבות הרייטינג נחשפו בכל יופיים בימים העצובים האלה.
הם נפלאים אבל לא יחידים. המציאות חשפה לפנינו "אנשים רגילים" שאינם מתגלים בימים רגילים. כוח השילוב הזה של אמונה וערכים, של משפחתיות הדוקה ומבט ישראלי רחב ואוהב, היא דרך חיים של ציבור המונה מאות אלפים. הילדים הגדלים בבתים האלה הם באמת "מקור חיים" לעם הזה והם הסוד של "שבי חברון" ושל שיבת ציון בכלל. נערים כאלה ומשפחות כאלה ראויות גם למנהיגות לאומית מסדר גודל דומה.
"הרבה דיבורים יפים אני שומע אבל חסרה לי יוזמה אסטרטגית", אמר הסב בהספדו. הסבא, חתן פרס ישראל פרופ' אביעזרי פרנקל, יודע דבר או שניים על יוזמה ועל תכנון ותוכניות. הוא פרופסור למתמטיקה במכון ויצמן למדע והוא בונה המחשב הראשון במדינת ישראל - עוד בשנת 1955. לאחרונה, כשחגג יום הולדת 85, צוין הדבר ע"י חברת גוגל העולמית שרואה בו מעין אב מייסד של הרשת העולמית. בעולם היהדות יצר פרופ' פרנקל מהפכה של ממש ששקולה אולי להדפסת התלמוד, בהבאתו לעולם את מפעל פרויקט השו"ת באוניברסיטת בר-אילן. המפעל הזה הנגיש אלפי יצירות תורניות לכל דורש, ומנועי החיפוש שלו הם האחראים לכתיבת רוב המאמרים והמחקרים בדורנו. לאחרונה זכה המפעל לפרס ישראל.
יוזמה אסטרטגית מבקש הסבא, ולא מלל צפוי של פוליטיקאים מכל הצדדים. פרופ' פרנקל הצהיר שהוא עצמו היה תומך נלהב, לא פחות, של מסירת שטחים לידי הפלשתינים תמורת שלום אמת. אבל מוח המחשב שלו כבר הורה לו מזמן שאין דבר כזה. באותה בהירות הוא תובע עכשיו נקיטת צעדים שוברי שוויון. לא עוד חיפוש אחרי רוצחים, העמדה לדין, שחרור וחוזר חלילה, אלא יוזמה אסטרטגית. למשל, החלה מתבקשת של המנהל והמשפט הישראלי על מרחב גוש עציון.
אין איש בישראל ואין איש בקרב מקבלי ההחלטות שמעז לדמיין את הרס גוש עציון ח"ו בעתיד. מוסכם על הכול שבכל מצב ובכל הסדר גוש עציון יישאר בשליטת ישראל. את גופות הנערים גילו דווקא "תושבי המקום". תושבי גוש עציון, הסיירים והטיילים המכירים כל בור וכל מערה בארץ מולדתם, הם שידעו היכן לחפש וכיצד לחפש.
מה יותר טבעי כעת, בשעה גורלית זו, מאשר לממש את ריבונותנו המתבקשת בגוש עציון? או ב1E ובמעלה-אדומים? צעד כזה בתוספת תקציבי פיתוח נדיבים לחיזוק הגוש, כלכלית, נדל"נית וביטחונית, הוא מענה מנהיגות אסטרטגי.
אין לנו צורך בנקמות כוחניות.
בכל כישלונות השלום עד כה אנו רק מגיבים ומאשימים, נפגעים ופוגעים. הגיע הזמן ליטול יוזמה ולהתחיל בעיצוב הגבולות שלנו. בשנת תשמ"א (1981) נחקק חוק רמת הגולן ועבר בשלוש קריאות ביום אחד בכנסת. זו הייתה חקיקה ישראלית חד-צדדית. הגינויים באו מכל עבר אבל השמים לא נפלו. להפך. היום ברור יותר מאי פעם כי מול תהפוכות העולם הערבי והאסלאם הקיצוני רק שטח שיהיה בידיה הבטוחות והריבוניות של מדינת ישראל יישאר חבל ארץ יציב שבו יישמרו חיי אדם וזכויות אדם גם בעתיד. אדוני ראש הממשלה, נחוצה יוזמה אסטרטגית. ותוכל להתייעץ עם בונה המחשב הראשון בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם