התנהגותו הלא אחראית של אובמה תורמת לישראל
מי היה מאמין שהנשיא האמריקאי ימשיך במסע גיוס הכספים למפלגה הדמוקרטית ולא יחזור לבית הלבן כדי לגנות את אירועי היום?
צוק איתן שלב ב' - כל הכותרות:
• התקיפות בעזה: 21 בורות שיגור, בתי מחבלים ומנהרות
• קרי לנתניהו: להגביל את המבצע לטיפול במנהרות
• משבר מדיני: הדיפלומטים שבים מטורקיה לישראל
מה שהכי חשוב עכשיו, העיתוי מושלם. בבוקרו של יום חמישי יצרו מחבלי חמאס את הרקע הפסיכולוגי הדרוש יחד עם המחשה של איום המנהרות, כשסוכלה החדירה שלהם ליד קיבוץ סופה; ובערב בוצעה פעולת טרור פלילית בעליל, שלרוסיה ולנשיא פוטין יש בה יותר מיד ורגל. הופל מטוס מלזי; יותר נכון, עוד מטוס מלזי נפל. "פוצץ לפתע מתוך השמים", כפי שהגדיר סגן נשיא ארצות הברית ביידן.
התנהגותו של הנשיא האמריקאי תורמת לישראל. ירי תותחים לכיוון רצועת עזה
צילום: יוסי אלוני
לא רץ לגנות את הטרגדיה במלזיה. אובמה
צילום: איי.אף.פי
כשהחלה פעולת צה"ל בעזה כל ערוצי הטלויזיה בעולם היו מומסכים עם משבר המטוס המלזי שהופל באוקראינה. מאחורי מסך המלל והתמונות צה"ל יכול לפעול בבטחה, ולבצע גם דברים שקשה לעשות כשכל המצלמות עליך. בתוך המשבר, כאילו מופעי רחוב שוליים. אבל בכל זאת ראויים לציון: עיתון 'הארץ' עוסק אך ורק בדמורליזציה ובערבוב השכל של האליטה הישראלית כדי לשלול מהקוראים שלו כל יכולת לראות תמונה ברורה של בהירות מוסרית.
הוא ממלא תפקיד. אחד השותפים הבכירים בעתון, ליאוניד נייבזלין, אמר בתחילת השבוע בעקבות מאמר החראקירי המוסרי של גדעון לוי, כי הוא אינו מתערב בתכני העתון. זו היתה אמירה כאילו משכנעת, עד שנזכרנו בצורת הכיסוי של 'הארץ' בנוגע לנשיא רוסיה פוטין. מאז תחילת רדיפת ההומואים ברוסיה, כיבוש קרים והדסטביליזציה של אוקראינה – מכסה 'הארץ' על פשעי פוטין יותר מאשר מכסה אותו עיתונאית.
והנה, הפלת מטוס נוסעים על ידי גורמים המופעלים בידי רוסיה, הקופסה השחורה מועברת למוסקבה, ובדיווחי האון-ליין של 'הארץ' אין למעשה דיווחים על הפעולה שהפכה למשבר עולמי. מעניין באמת מי כן משפיע על התכנים ב'הארץ'.
גם פעילות הנשיא האמריקאי ברק אובמה מעוררת סימני שאלה, אפילו לגבי איזונו הנפשי פוליטי. בשלב זה של המערכה, התנהגותו המוזרה בימים האחרונים משחקת לידי ישראל. מי היה מאמין, שאובמה ימשיך במסע גיוס הכספים של המפלגה הדמוקרטית. יעצור לרגע באירוע של חנוכת כביש או משהו ויכריז כי הפלת המטוס היא "טרגדיה". הגארדיאן הבריטי קרא למעשה בכותרתו הראשית היום: "רצח בשמים". אז אצל הפעיל הקהילתי משיקגו זו "טרגדיה". וזהו. הוא לא הפסיק את מסע גיוס הכספים כדי לחזור מיד לבית הלבן. התנהגותו הבלתי אחראית של מנהיג כמו נשיא ארצות הברית בסופו של דבר צריכה לעורר דאגה באם ניקלע למשבר אמיתי, השד יודע איפה. אולי עם איראן.
אבל כל זה רעש רקע. זה עוזר לחיילים. זה עוזר גם לציבור בבית. הלב עם החיילים. מפקדיהם יודעים את המודיעין הדרוש בנושא המנהרות. הגדרת הפעולה כמוגבלת היא נכונה. הולכים קצת ועושים עוד. ובאותה הזדמנות גם עושים עוד יותר, ואין הרבה שטח בעזה. לפעולה בכללותה, החל מתפקוד העורף וכיפת ברזל, עבור דרך הירי המדויק של חיל האוויר ועכשיו פעילות יחידות היבשה של צה"ל, תהיה השפעה הרתעתית לא רק על חמאס.
חיזבאללה ושאר ארגוני הג'יהאד המוסלמים באזור צופים ביכולות של ישראל. הם רואים שההגנה נגד טילים טובה, שלהנהגת ישראל יש כתוצאה מזה אורך נשימה שלא היה לה בעבר, ועכשיו הם ילמדו על יכולתו של צה"ל לחדור לעומק בסיסי הטרור ולפגוע בתשתיות ובכוח האדם הטרוריסטי. המלחמה הזאת, גם אצל מי שתומך בה, מעוררת הרהורים נוגים על המחזוריות הבלתי נפסקת.
לא, אני לא מתכוון להתנתקות. אני מתכוון לכישלון של מלחמת העצמאות. חוסר היכולת של צה"ל לעקור את האצבע המצרית השלוחה אל לב השטח הישראלי, יצר מאגר גחלים לוחשות שמתלקח למדורה גדולה כל פעם מחדש, מאז שנות ה-50. ואנחנו יוצאים מהרצועה ושבים אליה, משום שברגע האמת, ב-1948, או שהיינו חלשים מדי ונכנענו ללחצי המעצמות ונסוגונו מקדמת סיני שאותה כבשנו; או שפשוט עשינו שגיאה אסטרטגית שממשיכה לגבות את הריבית שלה. כרגע זה לא משנה. הלוחמים שוב פוסעים בעקבות הגיבורים משכבר שעמסו את שערי עזה על שכמם. "שערי העיר ביד השמשונים", שרנו כבר ב-1956. אך זוכרים גם שלפעמים "כבדו שערי עזה מכתפיו", כמאמר המשורר משה דיין על רועי רוטברג מנחל עוז. האם זהו "ייעוד דורנו במלוא אכזריותו?" גם הדור הזה?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם