מימון החמאס: להכות בהם גם בכיס
משאיות הכסף שמגיעות לרצועה דרך ישראל משמשות להונו האישי של הנייה ומרעיו ולחפירת מנהרות. הגיע הזמן להפסיק את הטירוף
כדי לנסות לשפוך קצת אור על נתיב הכסף, נלך מעט אחורה. באפריל 1994 נחתם הסכם פריז כנספח כלכלי להסכמי אוסלו. הסכם זה הסדיר יחסים כלכליים והעברות כספים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינאית, כולל כספי מכס ומיסים שישראל גובה גם עבור הפלסטינים. בשנת 2007 השתלט החמאס על רצועת עזה ולמרות הגדרתו כארגון טרור מצד ישראל, כמו גם מצד ממשלות אחרות בעולם, ממשיכות ממשלות ישראל להעביר כספים לחמאס. למעשה העברות הכספים אמורות להיות לרשות הפלסטינאית, אבל כל ילד בג'באליה יודע שבעזה שולט החמאס ולא אבו מאזן ולכן כספים שנכנסים במשאיות ברינקס לעזה, מגיעים אך ורק למקום אחד – לאן שהחמאס רוצה שיגיעו.
בהנחה שהחמאס מעוניין בעימות עם ישראל וכך הוא מצהיר, האינטרס הכלכלי שלו הוא לשמר את העוני באוכלוסיה הפלסטינאית. אוכלוסיה שבעה שיש לה מה להפסיד, לא ששה אלי מלחמה. אוכלוסיה ענייה שאין לה מה להפסיד, היא אוכלוסיה מסוכנת, בוודאי מעודדת מלחמות. אוכלוסיה ענייה היא כר מאוד נוח לפעילות עבור תנועות דת קיצוניות שמספקות לעניים המסכנים גם את האשמים המוחלטים במצבם, וגם את התקווה והאור, בין אם הוא יגיע בעולם הזה או בעולם הבא.
מאבק נוסף ניטש בין החמאס לאש"ף, והוא נסוב על העברות כספים ותשלומי משכורות לפקידי החמאס, שחלקם פקידי שלטון אזרחי וחלקם שייכים לכוח הביטחוני – מלחמתי של הארגון. גם כאן יש לחמאס, ברצותו עימות עם ישראל, אינטרס להציג את עצמו כארגון עני שלא מסוגל לשלם משכורות לעובדיו וללוחמיו. אם אפשר להאשים בכך גם את אבו מאזן וגם את ישראל, הרי שהחמאס מרוויח שתי ציפורים במכה אחת.
ובכל זאת, לאן עובר הכסף שמגיע מישראל?
עשו הרבה כסף. הנייה ובכירי החמאס בימים בהם הרימו ראש צילום: איי. פי
חלק מהטילים שנופלים מזה שנים על הדרום ועתה הגיעו לגוש דן ואף לחיפה הם פרי פיתוח ותוצרת עצמית של החמאס. הכסף, אם כך, משמש בחלקו הגדול לייצור אמצעי לחימה, למשכורות למחבלים מורשעים שכלואים בישראל וכמובן- לאורח חיים כמעט רהבתני של צמרת החמאס.
לאחרונה פורסמה הצהרת ההון הבלתי רשמית של איסמעאיל הנייה שכוללת קרקע בשווי ארבעה מיליון דולר בשכונת רימאל היוקרתית בעזה, דירות רבות שרשומות על שמות ילדיו הרבים ואל נשכח את אותה תמונה מפורסמת של בכירי חמאס במטוס המנהלים הפרטי.
הנייה, יש לזכור, הגיע ממשפחה ענייה ממחנה פליטים, היה עוזרו של יאסין ואיש חמאס כל חייו הבוגרים. הוא לא עשה אקזיט בהיי-טק
מכאן, שלחמאס יש את כל האינטרסים לגרוף את הכספים שמגיעים מבנק ישראל לעזה לכיסי ההנהגה, ולהשאיר את האוכלוסייה רעבה ואת לוחמיו ופקידיו נטולי משכורות. אבו מאזן לא יכול לעשות הרבה בעניין וישראל? היא ממשיכה להעביר את הכספים היישר לכיסיו של הנייה ולמימון הטילים ואמצעי הלחימה שמופנים זמן קצר לאחר מכן למרכזי אוכלוסייה אזרחית.
מדוע ההנהגה שלנו מתלוננת שהחמאס הוא ארגון טרור ומממנת את ראשיו ואת מערכת הלחימה שלו נגדה? מדוע לא ננקטים צעדים כדי לוודא שהכספים יגיעו ישירות לאוכלוסיה הרעבה? מדוע לא ממירים את משאיות הכסף במוצרי צריכה בסיסיים?
צעדים כאלו, אם יינקטו, בוודאי יזכו לתמיכה גם בעולם. לא ייתכן שישראל תמשיך לסייע, בעקיפין ובמישרין, למימון הטרור נגדה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם