כזו היא דמוקרטיה בעידן הפייסבוק

במקום שבו לגיטימי לקרוא לחרם על מוצרי ההתנחלויות, אין כל פסול בהפסקת עבודתה של אורנה בנאי עבור מנו ספנות. אבל מה, זה נעשה בצד הלא נכון, "האספסופי"

עקיבא לם | 27/7/2014 16:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
באתר "המקום הכי חם בגיהנום" ישנו פוסט מתגלגל אליו מצטרפים עיתונאים וכותבים, בעקבות מסע הדה-לגיטימציה שעורך הימין לשמאל בעת הזו. ובכן, קראתי מעט ממה שהכותבים כתבו, וביקשתי להגיב. את הקטע הזה שלחתי אליהם. אם יפרסמו, מה טוב. אם לא – אדע כי טענתי הוכחה.

יש איזו תחושה איומה ונוראה, שפתאום אסור לומר כל מיני דברים שתמיד היה מותר. פתאום אסור לומר שמתביישים במדינת ישראל, פתאום אסור לצאת נגד החברה הישראלית, פתאום אסור לשחוט את כל הפרות הקדושות שאהבנו לשחוט עד לא מזמן. כי האספסוף גואה, משתלח, בועט, ולשם שינוי - זה באמת כואב.

"סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה", "סתימת פיות", "פגיעה בחופש הביטוי". קראו לזה איך שתקראו לזה, אבל לפני שתטענו למקרתיזם, כדאי שתחשבו טוב טוב איך הגעתם לפה. איך אתם נאבקים על זכותו של גדעון לוי להסית ולהדיח כנגד טייסי חיל האוויר, איך אתם מצדדים במישהי שכותבת טורים שבהם היא קוראת לפלסטינים להרוג מתנחלים ביידוי אבנים? איך הגעתם למדינה שבה אתם מתביישים?

יכול להיות שכל הדברים הללו קשורים? יכול להיות שהתלהמות הימין היא לא רק כי הוא 'אספסוף', אלא כי הוא באמת חווה משהו?

הרי אין שום מיעוט אחר שהייתם מסקרים כמו שאתם עושים היום לבריוני הימין הקיצוני, ופשוט זורקים עליו את האשמה ואומרים 'ככה הוא, אין מה לעשות'. הייתם מחפשים צידוק, הייתם מנסים להבין. אתם מדברים על רוממות הדמוקרטיה, אבל לפני עשרים שנה יצאה פה קבוצה למרי אזרחי בלתי אלים, סגנון מאבק מאתגר מאוד אך בתוך תחומי הדמוקרטיה. אדרבה, אין דבר דמוקרטי ממנה. המשטרה פירקה את הקבוצה הזאת, התקשורת עשתה מה שיכלה להתעלם ואם לא - להכפיש. זה חזר על עצמו גם לפני תשע שנים, כששרשרת אנושית של אלפי בני אדם יצאה מגוש קטיף עד לכותל המערבי, אבל עדיין העדיפו להתייחס לכך שהמתנחלים... יפרקו את הדמוקרטיה.

זה נורא קל, וכל כך מסתדר שהימין הוא נגד דמוקרטיה, נכון? כי פשיזם, כי לאומנות, כי תג מחיר. אבל חשבתם פעם על האפשרות שגם הימין זכאי לחופש הביטוי? עבר לכם בראש שאולי, באיזשהו מקום דחקתם את הימין לפינה בה הוא נאלץ להתמודד עם תקשורת שמתעלמת ממנו או מחפשת רק את הצדדים האלימים שלו? ובכלל, מה אתם הייתם בוחרים? לעשות כמה שיותר רעש, או להשתתק, בתקווה שיגיע עיתונאי אובייקטיבי?

ואז נולד הכלי המדהים הזה שנקרא פייסבוק,
וכולנו שווים פתאום. אין דבר דמוקרטי מזה. אז אנחנו יודעים מה אתם כותבים, אנחנו יודעים מה אתם באמת חושבים, ואנחנו מוכנים להתווכח אתכם על זה. אחרי שנים בהם היה לגיטימי לקרוא לחרם על מוצרים שנוצרו מעבר לקו הירוק, זה לגיטימי לחלוטין לגרום לאדם לאבד את מקום העבודה שלו בגלל הדעות שלו. אם שתקתם למנהל הגימנסיה בהרצליה, רם כהן, כשהסביר שלא יוכל לאפשר למורה מיצהר ללמד את המקצוע אזרחות - רק משום שהוא גר שם, אתם אפשרתם לנו לגרום לחברת מנו ספנות להתנער מאורנה בנאי.

אם רוממות הדמוקרטיה באמת מדברת מגרונכם, אם הליברליזם הוא שחשוב לכם, אם חופש הביטוי קדוש בעיניכם, איפה הייתם כל הזמן הזה? למה התעסקתם בהשתקת צד אחד ובמתן פתרון פה רק עבור מי שדעתו הייתה כדעתכם? אם אתם רוצים להפסיק את ההתלהמות כנגדכם תפתחו, תשחררו, תעזבו. תפתחו את השוק, תשחררו את מטען הדעות ותעזבו את הגישה הזאת של אדוני הארץ. ברוכים הבאים לשוק החופשי של עולם הדעות. ככה זה כשיש תחרות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עקיבא לם

צילום:

דובר תא לביא גלעד באוניברסיטת בר-אילן, כתב ב'שביעי' ובעל הבלוג 'קצת על הרבה'

לכל הטורים של עקיבא לם

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק