המלחמה הורגת את חופש הביטוי והחופש האקדמי

בעוד הזרקורים מופנים לרצועת עזה, ברחבי ישראל מתפשטת נורמה של הגבלת חופש הביטוי, אפילו באוניברסיטה. זה גם רע וגם לא מקובל בעולם הנאור

אמיר חצרוני | 29/7/2014 16:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
כולם יודעים שמלחמות הורגות אנשים, אבל המלחמה הנוכחית מאיימת להרוג גם רעיונות. מאז שהחל מבצע צוק איתן אנחנו נתקלים בניסיונות להשתיק עמדות אנטי-מלחמתיות לגיטימיות גם אם קיצוניות. החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לאוורר את החוק נגד הסתה, שכמעט ולא נעשה בו שימוש, ולפתוח בחקירה פלילית נגד חנין זועבי, נתן את האות לשורה של חקירות פרטיזניות שנערכות ברשת החברתית במטרה לאתר אזרחים ישראלים שמתנגדים למלחמה ולפנות למעסיקיהם בדרישה שיפטרו אותם. כשזה לא עובד, אם בגלל שהמעסיק עומד בפרץ ואם מכיוון שמדובר בבעל עסק עצמאי – עושות מליציות שמכנות את עצמן בשמות ציוריים שהמילה בוגדים מככבת בהם כגון "בוגדים החוצה", "חרם על מעסיקי בוגדים", "בוגדים בישראל" ו"שמאלנים הם בוגדים"- סיבוב בבית העסק של ה"בוגד" ומבהירות לו וללקוחותיו בצעקות מלוות בדפיקה על השולחן שמומלץ לשנות כיוון.

המקרים החמורים ביותר נרשמו באקדמיה. אפשר אולי להבין חברת סלולר או סופרמרקט שמתקשים לשאת על גבם את זכויות האזרח (הגם שאפליית עובד מחמת השקפת עולם ודעה פוליטית אסורה על פי חוק גם במקום עבודה פרטי מסחרי – ממש כמו שאסור להפלות מטעמי מגדר או נטייה מינית). מאידך, מצפים ממוסדות ציבוריים מדעיים כגון אוניברסיטה, בית חולים או מכללה שיכבדו גם בזמן מלחמה את חופש הביטוי והחופש האקדמי של מרצים, רופאים וסטודנטים.

למרבה הצער, זה לא מה שקורה. אוניברסיטת אריאל הודיעה כי תעמיד לדין משמעתי והפנתה לטיפול רשויות הביטחון סטודנטית ערביה שמדברים אשר כתבה בדף ה-Facebook שלה התקבל רושם כי עברה לסדר היום על רצח תלמידי הישיבה. הטכניון בודק אפשרות להעניש סטודנט ערבי שהתבדח בדף ה-Facebook שלו בנוגע לאותו אירוע. בית החולים שיבא, אשר מסונף לאוניברסיטת ת"א, השעה מתפקידו אח שכתב ברשת החברתית כי הוא רואה בחיילי צה"ל פושעי מלחמה. בית החולים שערי צדק השעה רופא אשר כתב בדף האינטרנט שלו כי "חיילי צה"ל רוצחים בעזה" ושיתף כרזות תעמולה אנטישמיות.

אקורד הסיום הזמני שייך למכללת הדסה. נשיא מכללה זו, שמאמין כנראה כי הקמפוס רשום על שמו בטאבו, אסר על סטודנטית ערבייה להיכנס לשטח הקמפוס "לשום מטרה" וקנס אותה ב-6,000 ₪  אותם הציע באבירות לפרוס לתשלומים. העילה -  מחאה אנטי מלחמתית בדף ה-Facebook הפרטי.

אמנם אמירות כמו "חיילי צה"ל רוצחים בעזה" אינן קלות לעיכול, אך חופש הביטוי נחוץ במקרים כאלה ולא בשביל לצעוק "תנו לצה"ל לנצח" ולזכות במחיאות כפיים. בג"ץ קבע עוד ב-1950 כי: "גם אם דעותיו של אדם פסולות, חייו אינם הפקר, דמו אינו מותר, ואין נועלים בפניו שערי פרנסה". למרבה האירוניה, פסק הדין הזה ניתן בעתירה של ד"ר ישראל אלדד – איש הימין הקיצוני דאז – שבן-גוריון ביקש לפטר מעבודתו כמורה לתנ"ך בגלל שלדעת בן-גוריון אלדד הטיף להשתמש בנשק נגד מדינת ישראל והסית נגד צה"ל. מאז, השלטון עבר משמאל לימין, אך ההמון הזועם ואפילו האוניברסיטאות האליטיסטיות מתקשים להפנים גם עכשיו את מה שבית המשפט העליון הבין כבר לפני למעלה משישה עשורים: אין דמוקרטיה בלי חופש ביטוי, ואין חופש ביטוי אם המחיר של השימוש בו הוא פיטורין, השעיה או קנס מנהלי.

 
צילום: יוסי אלוני
ציפייה לחופש אקדמי. סטודנטים ערבים באוניברסיטת תל אביב צילום: יוסי אלוני
המוסדות האקדמיים מסבירים שהם פועלים מתוך צורך לשמור על הסדר בקמפוס ובמטרה למנוע התלהטות יצרים, אך קשה לראות איזה סדר מופר אם סטודנט כותב בשעות הפנאי באתר האינטרנט האישי את עמדתו הפוליטית, ומדוע זה בכלל עניינה של האוניברסיטה. המעקב שמתנהל אחרי דפי אינטרנט פרטיים במטרה לאתר אמירות פוליטיות "לא תקינות" באוניברסיטת בן גוריון למשל מעורר סימני שאלה ביחס למשטרת המחשבות הפועלת בקמפוסים בישראל, במיוחד לאור העובדה שאמירות קיצוניות מהצד הימני (סטודנטית מאריאל כתבה פוסט הקורא ל"השמדה המונית של השמאל הקיצוני") לא גוררות צעדים משמעתיים.  

הבעיה שמעוררת ההשתקה של סטודנטים ומדענים שחורגים מהקונצנזוס משולשת. ראשית, נמנעת מכולנו חשיפה לרעיונות שייתכן כי היו מחכימים אותנו. שנית, ישנה פגיעה וודאית בחופש הביטוי ופגיעה אפשרית גם בחופש האקדמי (במידה שהרעיונות

הם חלק מתיזה אקדמית).


שלישית, ההשתקה עלולה להביא לחרם בינלאומי על האקדמיה הישראלית. היא מנוגדת לאתוס הגלובלי אשר רואה באקדמיה שוק דעות פתוח, מקום ממנו יוצאים קולות שאף אם נראים במבט ראשון חריגים הופכים לא אחת בחלוף השנים למרכזיים.


העולם המערבי, שמורגל במחאה אנטי מלחמתית בקמפוסים עוד מימי מלחמת וייטנאם, יסרב לקבל בהבנה מצב שבו סטודנטים בישראל אינם רשאים למחות נגד המלחמה. סתימת פיות מטעמי פטריוטיזם במוסד אחד מהשורה השנייה עלולה להפוך את האקדמיה הישראלית כולה למוחרמת מעבר לים. גם תומכי ישראל יתקשו מאוד לנמק מדוע במדינה דמוקרטית לכאורה מענישים סטודנטים רק בגלל שהביעו את דעתם הפוליטית. כדאי לזכור את זה לפני שמטהרים את הקמפוסים מ"בוגדים", ורצוי לא לשכוח שבאוניברסיטאות ובמכללות למדו ולימדו אנשים שביצעו פשעים חמורים בהרבה מלהתנגד למלחמה בעזה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמיר חצרוני

צילום: .

פרופ' אמיר חצרוני הוא מרצה בכיר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הדעות המפורסמות הן דעותיו האישיות בלבד

לכל הטורים של אמיר חצרוני

עוד ב''דעות''

פייסבוק