ראשי » חדשות » דעות

אובמה ופרס: מה שנשיאים מסרבים להבין

כל מי שעיניו בראשו מבין מול מה ישראל מתמודדת כעת, באחדות נדירה ובסבלנות. אבל ברק אובמה ממשיך לטעות, ופרס מזיק במקום להועיל

ימים ספורים לאחר שהסתיימו בחירות 2009, כשהיא נהנית מיתרון של מנדט אחד, עוד קיוותה ציפי לבני שהיא זו שתעמוד בראש הממשלה ה-32 של מדינת ישראל. גם הנשיא שמעון פרס העדיף מן הסתם למנות את יו"ר מפלגתו לתפקיד הנכסף, אך נאלץ בסופו של דבר לתת את ברכתו לממשלה ימנית בראשותו של בנימין נתניהו. בתוך עננת האכזבה של השמאל היה זה רם עמנואל, ראש הסגל בבית הלבן דאז, שזרק מילות עידוד. "למרצ אולי יש שלושה מנדטים בלבד בכנסת ישראל", אמר, "אבל צריך לזכור שהמנדט הרביעי שלה יושב בבית הלבן".

עמנואל כבר מזמן לא שם, אבל נראה שהמנדט ההוא של מרצ שבר שמאלה. לא באמת משנה אם תמליל השיחה בין אובמה לנתניהו כפי שהודלף לערוץ הראשון הוא תמליל מדויק או לא, ידוע הוא שמערכת היחסים בין השניים לא מצטיינת בקִרבה יתרה. המתיחות שהחלה עוד לפני תמונת הנעליים המגונה של אובמה, הראתה סימני התאוששות פה ושם, אבל מעולם לא הגיעה לרגיעה מוחלטת. ובכל זאת, השבוע הצליח אובמה להרגיז גם אזרחים שאינם מצביעי ליכוד. על פי אותה הדלפה, אובמה קטע את נתניהו כמה פעמים במהלך השיחה, והודיע לו שטורקיה וקאטר יהיו המתווכות בין ישראל לחמאס. מול מחאתו של נתניהו על הבחירה במדינות התומכות בארגון הטרור הרצחני הזה בגלוי, ושאינן חשודות באובייקטיביות, ענה נשיא ארה"ב: "ישראל לא נמצאת במקום שבו היא יכולה לבחור את המתווכות".

  כשאובמה אומר שישראל לא נמצאת במקום מיקוח שכזה, הוא מתכוון לומר שנתניהו לא שם. למעשה, הוא מנהל מדיניות שמבוססת על נטיות לב אישיות במקום על תפיסה מדינית. נשיא ארה"ב, שקורא את העיתונים הישראלים הלא נכונים, החמיץ כנראה את הקונצנזוס הישראלי סביב המלחמה בעזה, ששותפים לו גם לא מעט מאזרחי ארה"ב. אלה ואלה מאוחדים סביב השאיפה להביא להכנעת חמאס, והם לא מתכוונים לוותר על זה בגלל נשיא שמתנכל לידידתו היחידה במזרח התיכון. אובמה משוכנע שמותר לו לעקוץ ולזלזל בנתניהו, ושוכח שבדומה לבדיחות עדתיות שרק לבני העדה מותר לספר, כך גם אזרחי ישראל המקטרים תמידית על הממשלה שלהם, לא מקבלים בהבנה כשהממשל האמריקני עוקץ את אותה ממשלה עצמה. ישראל דבקה ברגע נדיר במידת הסבלנות, והיא מוכנה כרגע לשים בצד ביקורת קשה שלה על מדיניות הממשלה במגוון עניינים, עד שישראל תאמר את המילה האחרונה בשדה הקרב.

אחרי שהצליח לעקר את מנהיגותו באזור ולהביא לצפצוף מוחלט של בריוני סוריה ועיראק, אובמה מתעקש לעשות שרירים דווקא מול הדמוקרטיה היחידה שעוד מתייחסת אליו ברצינות. אולי מישהו צריך להבהיר לו שכשאתה תומך בווילה שמתנהלת בג'ונגל, כדאי לך ללמוד להשתמש בחרב חדה אחרי שהצלחת לזהות את הפורעים הנכונים.

מי שיכול היה לסייע בחיזוק עמדתה של ישראל מול ארה"ב הוא הנשיא היוצא, שמעון פרס. מזה שנים מספרים לנו על יתרונו המשמעותי של האיש,

שזוכה לאהדה גדולה בכל רחבי העולם. הנכס הזה, כפי שהובטח לנו, ישתלם לנו בעת צרה. אחרי שבע שנות כהונה נראה שהנכס הזה שימש בעיקר לקבלת אותות כבוד ומדליות מכובדות, ולא הצליח ולו פעם אחת להביא ליתרון העמדה הישראלית מול מנהיגי העולם.

אפשר היה לצפות שפרס, שהתפנה כעת מחלק ניכר מעיסוקיו, ינצל את מעמדו המדובר וינער את הממשל בתנועות עדינות. במקום זה הנשיא היוצא בחר בעת ביקור חיילים פצועים בבית חולים סורוקה, להכריז כי מבחינתו "המלחמה מיצתה את עצמה, ועכשיו צריך למצוא דרך להפסיק אותה". בשעה שהדברים נאמרו הוחלט על עוד הפסקת אש הומניטרית שלוותה בירי לנתיבות, לאשקלון ולאשדוד.

זו לא רק פואטיקה מצטדקת, זה כנראה השיכרון הנשיאותי - הן באמריקה הרחוקה והן בסורוקה הקרובה - שכנראה מתקשה להתבונן אל המציאות בעיניים פקוחות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אורלי גולדקלנג

סגנית עורך מקור ראשון

לכל הטורים של אורלי גולדקלנג