הפעם מילים לא יספיקו לנו, רק מעשים
את נאומיהם של מנהיגנו כבר שמענו בעבר, וגם הפעם הם יבקשו שנאמין להם. אך ההנהגה הנוכחית חייבת לדעת שהפעם הם יצטרכו להוכיח לעם הישראלי שמעבר למילים יש משהו מעשי
''נמשיך במבצע עד להשגת יעדיו'', נתניהו במסיבת העיתונאים צילום: גדעון מרקוביץ
אחריו עלה שר הביטחון שהוסיף: "אנחנו נוצרים אש אך ערוכים לכל התפתחות. אם החמאס ימשיך לירות, יגיב צה"ל בחומרה ואף יחריף את פעולתנו בעזה". השרה ציפי לבני שקבלה את רשות הדיבור הוסיפה נופך משלה: "החמאס יווכח לדעת שמה שעשינו כעת זו רק ההתחלה למה שייעשה בהמשך".
לא, אין אלה הדברים שנאמרו או ייאמרו עם סיום "צוק איתן". אלה הם הדברים, מלה במלה, שנאמרו ב-17 בינואר 2009, עם סיום מבצע "עופרת יצוקה" ע"י ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק וכן, גם השרה ציפי לבני שהייתה אז שרת החוץ.
אז מדוע זה נשמע לנו כה מוכר? למה אנו חשים תחושה עזה של "דה ז'ה וו"? פשוט מאד. אנו יודעים שבזמן הקרוב, או הרחוק, נשמע את הדברים הללו כאילו הועתקו והודבקו ב"קופי פייסט" מפיהם של בנימין נתניהו, בוגי יעלון וכן, גם ציפי לבני. וגם הפעם הם יבקשו מאתנו להאמין להם.
חמש השנים וחצי שחלפו מעופרת יצוקה הם מספיק זמן לבחון את ההצלחה הגדולה: כיצד ארה"ב, מצרים והקהילה הבינלאומית אכן מנעו הברחות נשק מאיראן לתוך רצועת עזה או כיצד חוסלה רשת המנהרות.
העם בישראל אולי האמין לאולמרט. ייתכן אפילו שאולמרט, ברק וכן, גם לבני האמינו לעצמם. הם היו בטוחים במין שכנוע עצמי, שזו אכן תמונת המצב. אך ההנהגה הנוכחית חייבת לדעת שהפעם העם בישראל יטיל ספק בהצהרות בומבסטיות מסוג זה. לנתניהו, יעלון ולבני יש משימה קשה, להוכיח לעם היושב בציון שמעבר למילים יש משהו מעשי, אמתי. שהבטחותיהם שעוטף עזה לא יחזור להיות "חוטף עזה" מעוגנות בצעדים ממשיים.
מנהיגינו יצטרכו לפרט באוזנינו מה המשמעות האמתית של המלה "פירוז". הם חייבים להראות לנו הלכה למעשה כיצד מונעים בפועל את ההתחמשות,
כמו כן, יצטרכו להסביר מה טיבן המעשי של אותן "הבנות" עם מצרים, או אמריקה ומה בדיוק עושות המעצמות הללו לממש את ההבנות. האם ישלחו לכאן כוחות משימה, האם אבו מאזן ייקח על עצמו את הפיקוח על מעבר רפיח ומי יערוב לידינו שאנשיו שוב לא ייזרקו ממרומי הבניינים ומגדלי השמירה.
נתניהו גילה אורך רוח, שיקול דעת ושקט נפשי שפורש על ידי רבים מהפרשנים וכמה משרי הקבינט כ"הססנות" או כחוסר אונים או ידיעה מה צריך לעשות. ימים יגידו אם צדקו. על שרי הקבינט, במיוחד אלה שערערו על דרכו של נתניהו ודרשו ממנו להעמיק את המבצע - אלה שלא הססו להביא את ביקורתם אל האולפנים האינסופיים, לדרוש כעת, כאשר יגיע זמן ההתכנסות, תשובות מפורטות ואף לעמוד על כך שאלה יוצגו לציבור. ואז נדע שבאמת ניצחנו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם