יבוא עגלים: מהדם הזה לא נרוויח

מכל בעיות יוקר המזון בארץ, בחרו בכנסת להסיר את המכס דווקא על יבוא עגלים – פרקטיקה אכזרית מאין כמותה. תוזילו את האננס

אמיר חצרוני | 6/8/2014 13:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אחרי שהמלחמה בעזה הסתיימה, כדרכן של מלחמות ישראל בדור האחרון, בתיקו אפס (כשהמנצחים הבולטים הם יצרני התכריכים), אפשר לדבר על מה שקרה בזמן המלחמה אבל לא שמנו לב. בזמן שהיינו עסוקים בלאתר מנהרות, בלזרוק פצצות ובלהתחבא מטילים, מצאה ועדת הכספים של הכנסת הזדמנות לבטל את המכס על יבוא עגלים לשחיטה. יו"ר הועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, הצהיר בחגיגיות: "זהו צעד חשוב להפחתת יוקר המחייה. כל משפחה בישראל חשה את היוקר של הבשר."

אני ועוד כמה וכמה ישראלים לא נזכה "ליהנות" מהצעד החשוב, מאחר שאנחנו מסרבים לבלוס חיות שנרצחו לצרכי מאכל. לצערנו, לא נזכה להפחתה בסדר גודל דומה של מכס על פירות, ירקות, וקטניות - מכס אשר מטפס עד ליותר מ-100 אחוזים וגורם לכך שמחירי האננס (30 שקל לראש) והאוכמניות (300 שקל לקילו) גבוהים בישראל פי ארבע, חמש ולפעמים אפילו שש או שבע ממחירם באירופה.

בעיני הממשלה חשוב יותר להגן על פרנסתם של חקלאים שמתעקשים לגדל אננס טרופי ופירות יער צוננים דווקא על סף המדבר מאשר על בוקרים שנהנים לשחוט פרות בערבה. זו ממשלה שלא מתחשבת במיוחד בכיס של מי שלא רוצים לבלוע טחול, רגליים או מעיים רק כדי ליהנות ממכס מופחת.

 
צילום: תנו לחיות לחיות
סבל מיותר. בני בקר ממתינים במחסום קרני בכניסה לרצועה צילום: תנו לחיות לחיות
אבל המאמר הזה הוא לא על כסף ולא על כלכלה. כליברטריאן, אני נאלץ להסכים שבמדינה אידילית, ארץ נטולת מכסים ומעוטת מסים, אין מנוס מביטול מכס גם על עגלים המיועדים לשחיטה –כל עוד השחיטה לא נאסרה בחקיקה. אך לא במדינה כזו אנחנו חיים. נטל המס העקיף בישראל הוא מהגבוהים בעולם, במיוחד בתחום המזון. מוזר שהממשלה רצה להוריד את המס דווקא על סיר הבשר, שהוא לא רק אחד הגורמים לעודף כולסטרול, שבץ והתקפי לב אלא גם סיבה עיקרית לעינויי חיות שלא לצורך.

עגלים לשחיטה מובלים לישראל באניות כשהם דחוסים במשך שבועות בתנאים שלא מאפשרים להם לזוז. מהאנייה הם מובלים למכלאות פיטום במטרה להעלות במשקל. התחנה הבאה והאחרונה היא בית המטבחיים. כל זה נעשה – אני מזכיר – לא במטרה לתמוך במחקר רפואי שאין לו תחליף, כדי להציל חיי אדם, אלא כדי לאפשר לשטוף את הגרון בדם וליהנות ממכס מופחת.

קשה לברוח מהאנלוגיה בין גורלם של העגלים לגורלם של קורבנות הנאצים במלחמת העולם השנייה. בספרו "כל יום טרבלינקה", עמד חוקר השואה צ'ארלס פטרסון על הדמיון בין הג'נוסייד הנאצי לאופן שבו מגדלים בעלי חיים לשחיטה. כמובן, אין למתוח גזירה שווה בין חיות לבני אדם, אבל האם לא נכון להימנע, גם כלפי בעלי חיים, מלהגיע לשיאים כאלה
של אכזריות?

יש אפוא בהחלט מקום לשאול מדוע  מוצר המזון היחיד הפטור ממכס בישראל הוא בקר לשחיטה. לכאורה, הטבעונות והצמחונות פופולאריות יותר מאי פעם ומככבות בכל בית – מבית האח הגדול ועד לבית הנשיא – אבל כשבוחנים את הדברים לעומקם המסקנה העצובה והבלתי נמנעת היא שאנחנו חיים בסביבה שהקרניבוריות טבועה בדמה: התנ"ך מלא בזבחים וקורבנות שהוקרבו כאילו שמה שחסר לאל-הכל-יכול זה סטייק על האש. התרבות המוסלמית חוגגת גם היא אירועים חשובים כמו חג הקורבן בשחיטת כבשים.

יהיה מי שיאמר שכאשר נהרגים בישראל ובעזה כל כך הרבה אנשים בניסיון חסר תוחלת להשיג הכרעה צבאית בסכסוך אתני-מדיני אין לנו את הפריבילגיה לבכות על עגלים – אבל לטעמי צריך לומר בדיוק את ההפך. היכן שאנו יכולים לכבד את החיים, בואו נעשה זאת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמיר חצרוני

צילום: .

פרופ' אמיר חצרוני הוא מרצה בכיר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הדעות המפורסמות הן דעותיו האישיות בלבד

לכל הטורים של אמיר חצרוני

פייסבוק