הימין המעודן, הסְמוֹלִבְלִחַת ו"הצל" שביניהם
הבהלה שבה מיהר הימין להתנער מהאגף הפחות מנומס שלו, שתבע בתל אביב את עלבונה של מדינת ישראל, מעידה על רגש נחיתות וחולשה. 'הצל' קיבל סיכול ממוקד
הסְמוֹלִבְלִחַת קשר קשרים עם גורמים עוינים לישראל בחו"ל, חבר לחלק העוין במיעוט המוסלמי בישראל, השתלט על עיתון בעל מוניטין והפך אותו לעלון תעמולה אנטי ישראלי. כמו כן, ידע להקים מלכ"רים לרוב, והשכיל לקושש באמצעותם תקציבים נאים. כל אלה שמשו מצע להתרסה שהלכה וגדלה כנגד ערכי היסוד של המדינה עד שהפך עצמו משול אזוטרי לפגע רע ומזיק.
כידוע, מבצע "צוק איתן" למיגור הטרור העזתי, החל להתגלגל לאחר חטיפת שלושת הנערים בצומת גוש עציון ורציחתם ולא היה צודק ממנו, מה שהסביר תמיכה חסרת תקדים של שהתקרבה ל- 90% מהציבור.
הסְמוֹלִבְלִחַת הפגין בכיכרות תל אביב במהלך הלחימה במבצע "צוק איתן" בדרישה מישראל להפסיק את הלחימה, וכדרכו מאז ומקדם עשה להחליש את מדינת ישראל ולחזק את הכוחות המחבלים בה. חימש עצמו בדגלים אדומים עם מקלות ארוכים, בשלטים ובמגברי קול, במשרוקיות ובמצלמות משובחות, ועם טונות של שנאה הניף בכיכרות שלטים כמו: "די לרצח ילדים" ו"הרוצחים לטיס" , תוך שקילל: "צה"ל - ארגון הטרור המוסרי בעולם" וגם "יעלון, כמה ילדות רצחת היום?"
וכך, בכיכרות תל אביב - בצנטרום של הפיילה של העיר הציונית הראשונה - התיישב הסְמוֹלִבְלִחַת על הקצה הרגיש של מערכת העצבים של כל מי שמוחו במקומו.
ציבור גדול של אנשים ציונים, נקעה נפשו מהתפרעויות הסְמוֹלִבְלִחַת באין מפריע ברחובות תל אביב. כל כך נקעה עד שהקיץ מחלומות הקיץ, ירד מהמיטה, שטף פנים וצחצח שיניים ויצא במאותיו לכיכרות, חמוש בדגלי ישראל, שר בקול ניחר את הסיפור היהודי-ציוני, וגם את "התקווה" ואת "עם ישראל חי" ו..כן.. גם שיגר קצת.. לא יפה.. "ברכות" למשפחת הסְמוֹלִבְלִחַת על שושלותיו ומטותיו. לא ניתן היה להתעלם מהחרון הבוקע מכל תא בגופו - את עלבון מדינת היהודים תבע ולא את עלבונו האישי.
דמות בולטת בהפגנות היה הראפר יואב אליאסי, המכונה "הצל". משמטח הבליסטראות נגד המפגינים נחת ישירות על ראשו, יותר נכון על בנדנתו, מצאתי לנכון לזכות את מפגיני המחנה הלאומי בכינוי "צלניקים".
ואז.. צמד-החמד הצדקני, הלוא הם הימין המעודן והסְמוֹלִבְלִחַת, פצח באורגיה צדקנית נגד הצלניקים. "חוליגנים" כינה אותם בסטטוסים ובציוצים ובכתבות בוכיות בכל פלטפורמה אפשרית (טוב שכבר לא כותבים על חרס).
הימין המעודן לא חסך במאמצים להתנער מהצלניקים ש"זיהמו" את ההדר הרוויזיוניסטי המנומס והכריז "ערסים - מקומם לא עמנו" ו"ניאבק בשמאל כאילו אין חוליגנים ובחוליגנים כאילו אין שמאל". וכשיונית הנזעפת דיווחה על "אלימות" משתוללת ונזפה במשטרה, הנהן הוא נמרצות.
אם נביט לאמת בלבן של העיניים, ניווכח שהימין המעודן לקה ברגשי נחיתות אל מול עליונות תרבותית מדומיינת של הסְמוֹלִבְלִחַת. הוא מתקשה להתמודד עם החשש מ"סזון" תרבותי שייגזר עליו אם ייראה, ישמור האל, כצלניק מיוזע ומגורמט לבוש במוצרי 'אדידס' (נשבע שראיתי את זה איפשהו).
אז הוא ביצע ב"הצל" סיכול ממוקד, ובצלניקים BDSצ'יק קטן.
מה שמוזר ומצחיק גם יחד הוא, שעל אף התנהגותו, מצפה הימין המעודן מציבור הצלניקים שיעמוד מן הצד, בדום מתוח אם אפשר, וימתין להוראות. קיבל הוראות - יבצע לפי כללי הנימוס המקובלים! , לא קיבל - ישתוק! לא ישתוק - יחטוף!
האם הסְמוֹלִבְלִחַת מעולל כך לחבריו? - שלילי! זוכרים את האלימות במה שמכונה "המחאה החברתית"? זוכרים את 'שכחתי-מה-שמה' מנפצת חלונות ראווה של סניף בנק הפועלים ושהוגשו נגדה ונגד חבריה כתבי אישום? יודעים מה קרה איתם? ובכן, היועמ"ש הורה למדינה לחזור בה מכתב האישום. זוכרים איך הסְמוֹלִבְלִחַת הוקיע את 'מה-שמה'? - אתם לא זוכרים, כי לא זוכרים את מה שלא היה! לא רק שלא הוקיע אלא כמעט חנק אותה מאהבה.
"הצל", אם היה עושה מה שעשתה 'מה-שמה' - היה מוצא את עצמו ואת הבנדנה שלו, "יושבים" שנתיים בחד-גדיא, ולמה לא? הרי הימין המעודן לא רק ששילח אליו משבי כפור והציגו כזמר כושל ופורע חוק, אלא גם לא היסס להגחיכו כשזוג העורבים מתכנית הבוקר של ערוץ 10, חרבנו על ראשו בשידור חי.
הקוד המוסרי של הימין המעודן הוא זה : "ערס" הוא מי שצורח 'בנזונה'. "מפגין" הוא מי שצורח 'מתל אביב לבלעין תשוחרר פלסטין'.
ומי הם הצלניקים? המוני עמךישראל, מליוני אנשי הנגריות והמוסכים, עובדי הבנקים, אנשי תחזוקה, פקידי ממשלה, פועלי מלאכה ותעשיה, ואחיות רחמניות, נהגי מוניות ובעלי עסקים קטנים, גננות ומורים, עובדי קבלן וחקלאים - רובם יוצאי ארצות המזרח אך לא רק - אלה שלשונם איננה מושחזת, שאוצר המלים הציוני שלהם אינו מעודן אך לבם זהב. האנשים הטובים האלה הם המצע של המחנה הלאומי, הפלטפורמה שבלעדיה אין שלטון, אין ממשלה לאומית ואין ארץ ישראל.
הצלניקים רוצים וזכאים (ועוד איך!!) שקולם ישמע
בעניינים שעל סדר היום. הפגנות במרחב הציבורי הם פורום נאות לעשות זאת מבלי שמאן דהוא, גם לא הימין המעודן, ייטול לעצמו את הזכות המוסרית לעשות עבורו שקלא וטריא על איך לעשות את זה.
לסיום, על הימין המעודן לזכור ולכבד את שני אלה:
ראשית, לצלניקים אין עניין להתבטא לפי הכללים שנקבעו בטרקליני האמפריה האוסטרו-הונגרית אלא לפי כללים ציוניים יהודיים וארץ ישראלים שנוצרו פה. שנית,
אם ירחיק עצמו מהצלניקים וייצור מציאות של "שבטים" בקרב המחנה הלאומי, לא יקבל אלא פילוג ניכור והתרסה -
מה שיפקיר את ארץ ישראל למזימותיו של הסְמוֹלִבְלִחַת. שלישית, תחביר משוכלל השגור בפיו של פלוני אינו ערובה לאמת ו/או לצדק. אסור לשכוח שהדברים המגוחכים, המופרכים, הטפשיים והבוגדניים ביותר, וכן.. גם הנפשעים ביותר, נכתבו בעברית צחה.
וכמה מלים אל "הצל" ואל הצלניקים:
אָלֶף, שמחתם מאוד אותי ואת רוב המחנה הלאומי בכך
בֵּית, המשיך כך צלצ'יק, ארגן צעירים רבים סביבך. כנה אותם באיזה כינוי שתרצה - "האריות" "הטגריסים" או ה"טי-רקסים". לו היה נשמע קוֹלי הייתי מציע "ברית הבריונים" (הימין המעודן ימות מבושה) - אבל ההחלטה בידיך. התעלם מההשמצות והמשיך בכל הכוח. כדי שזה יצליח, בוא מאורגן להפגנות, עם סיסמאות קליטות והדריך את החברה לקריאות בעד ישראל (ופחות קללות), הרבה דגלים ושלטים, ובעיקר, הרבה התלהבות, אהבת ישראל ושמחת חיים - מעלות שהסְמוֹלִבְלִחַת לא התברך בהם.
גִימֵל, אתם מה שמכונה "מקרה מבחן". אם תמשיכו לומר את דברכם בקול רם וברור, יצטרפו אליכם ציבורים ציונים מודרים נוספים (פריפריה רחוקה, מיעוטים ציוניים) אך אם תניחו להם "לחנוק" אתכם שוב תשאירו את הימין המעודן והסְמוֹלִבְלִחַת לבדם בשירה הציבורית, רוקדים בחיוך מבושם.
והימין המעודן, מה יהיה אתך? ראה טור זה כקריאת השכמה, יותר נכון כתרועת אזהרה, או שתתנתק מההזדהות התרבותית המיותרת עם הסְמוֹלִבְלִחַת ותשוב למחנה הלאומי או שתיזכר כיָמין של שלושת הממים : מעודן, מורדם ומונשם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם