לא רק בטחון: מה ישראל צריכה לדרוש
בשורה מוסרית ומדינית יכולה לבוא מישראל אם זו תציג כדרישה במשא ומתן גם כמה עקרונות שיועילו באמת למיגור ההסתה ולפתרון מצוקת עזה
אבל זו הזדמנות, ויש חובה לאומית בצדה, לנסח דרישות אחרות ולגיטימיות לא פחות, שיכולות לשנות את כללי המשחק ובוודאי את כיווני השיח הבינלאומי, ובייחוד במהלך השיחות שכבר החלו בקהיר.
להלן ארבעה תנאים עם חידוש ופריצת דרך מדינית שצריכים לעלות על שולחן המו"מ:
1. יש לתבוע את העמדת לדין פלילי בינלאומי את ראשי חמאס על פשעי מלחמה.
ללא סיבה מוצדקת הם פתחו במלחמה נגד מדינה ריבונית וניהלו לחימה קטלנית ללא אבחנה נגד אזרחי ישראל, כאשר את האוכלוסיה האזרחית שלהם בעזה הפקירו לסבל והרס, ירו למוות באלה שפצו פה נגד גורלם המר, ואף מנעו סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה.
ישראל תפתח חזית משפטית ותעמולתית מול מנהיגי חמאס, עם דרישה שלפני שייכנס בורג לבניין ופלסטר לחולה, חייבים הניה ורעיו לצאת עם ידייים למעלה, בדרכם לבית המשפט בהאג. בכך ישראל תעלה את הדיון לרמה מוסרית ההולמת את עוצמת הפשעים ואת אכזריותם של אנשי חמאס בעזה.
2. יש לתבוע את פירוק ארגון אונר"א והפסקה מיידית של פעילותו בעזה.
זאת, לא רק בשל הימצאות משגרי טילים ורוקטות במתחמי הארגון אלא בגלל תפקידו הנלוז בקיבוע בעיית הפליטים הפלשתינים. אונר"א מהווה מוקד וחממה של שנאה כלפי ישראל, ממומן שלא לשם שמיים כדי לטפח ולהנציח את הסבל הפלשתיני ואת מה שנתפס כאשמת ישראל לכך.
סוכנות האו"ם הזו הפכה לשותף צמוד לחמאס עד כדי התמזגות אחד עם השני. כוח האדם המכריע של אונר"א, כמו ב-245 בתי הספר שהוא מנהל ברצועה, הם אנשי חמאס ומשם בוקעת נאמנה את הדוקטרינה החמאסית עד היסוד.
יש להביא לידי סוף התמיכה הבינלאומית, ובראשה את זו האמריקאית שהסתכמה ב-130$ מיליון ב-2013, כתנאי לשיקום עזה מהזוהמה האידיאולוגית והדתית שמסתופפת תחת הגג של האו"ם באזורנו.
3. יש לתבוע ביטול ומחיקה של כלל החינוך הג'יהדיסטי והתעמולה הרצחנית בעזה.
דה-ג'יהדיפיקציה של הרצועה תנקה את האווירה הציבורית כתנאי לכל שינוי במערכת היחסים בין ישראל והפלשתינים בעתיד. בלי טיהור של ספרי הלימוד, דרשות במסגדים ומכלול התוכן של שידורי רדיו וטלוויזיה משנאת יהודים וחיוב השאהדה בשם הדת, לא נוכל לצפות אלא להמשך התפשטות האיבה שתוביל לסבב חדש של אלימות קשה בעתיד.
4. יש לתבוע מהקהילה הבינלאומית התגייסות למען
צריך ואפשר לאתר ארצות בעולם שיהיו מוכנות לקלוט את תושבי עזה הפלסטינים. המציאות של עוני ודלות, והיעדר יציבות פוליטית עם סכנת מלחמה, לא תשתנה בנקל ובעתיד הנראה לעין. הרצון להגר קיים אצל פלסטינים רבים, בפרט אצל צעירים מצפים לבנות חיים חדשים בצפון ודרום אמריקה, למשל. על האו"ם והמעצמות להציע ולארגן אופציה של מעבר מסודר, בשם תקווה חדשה, במקום חיי כלא וכליון בעזה החמאסית.
אן שום מניעה שממשלת ישראל לא תאיר את האזור עם בשורות של מוסר, מדיניות, והומניטריות. זו תהיה החמצה בעת הזאת אם ישראל תצמצם את גישתה במו"מ לצרכי ביטחון בלבד, ולא תמנף המצב שנוצר בעקבות המלחמה לתיקון שורשי בעזה וגם מעבר לה. כך שסוף סוף תיטול ישראל את היזמה ותביא לשינוי יסודי, נחוץ ורענן בשיח המדיני בזירות פנים וחוץ.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg