בעזה יש חשמל, אצלנו עלטה
שנים של "הכלה" ושכחת המושג "אויב" הביאו את הדרגים הבכירים במטכ"ל למקום שממנו אי אפשר להכריע. מתי נתעורר?
זהו תמצית הסיפור כולו: ישראל התשע"ד, מעצמה גרעינית על פי פרסומים זרים, ומי שהביסה לפני כמה עשורים כמה מדינות ערביות בו זמנית, מנהלת משחק חתול ועכבר עם חולדות המחילות של החמאס ואיננה יכולה להן...
ההנהגה הישראלית והפיקוד הבכיר של צה"ל הם האשמים בכך שהגענו עד הלום. ברפיון, גמגום והססנות חסרי תקדים מוסיפים כל אלה חטא על פשע ומגמדים את חיילינו הגיבורים למצב האומלל בו מסירות הנפש והגבורה מדוכאים על ידי המטכ"ל עד לשיתוק והעדר יכולת הכרעה.
רשימת המחדלים של המנהיגות הישראלית ארוכה מספור. מאז המטת אסון הגירוש והחורבן על ראשינו "מטפטפים" הרוצחים על ישוביינו פצצות ("חפצים מעופפים" בפי מחוללי האסון) במטרה לרצוח, ובתגובה אמיצה אנו מאיימים בחזרה ובמקרה הטוב מפציצים "מרחבי שיגור" (שם מכובס ומבהיק מלובן ל....חולות עזה). כל אותן שנים אין הבושה ניכרת בהנהגה החוזרת באופן מייגע עד להחריד על המנטרות "לא נסבול", "לא נשלים" "לא נרשה" בלה בלה בלה......
ובעוד המלחמה מתנהלת מדינת כל אזרחיה בשליטת בג"צ ו"נאוריו" מעבירה לחמאס מזון, ציוד הומניטארי, משאיות עמוסות דלקים, חשמל (עבורו אין משלמים) ועוד. כשמטוסינו פוגעים בתשתיות חשמל ברצועה אנו נדרשים (ומיד מצייתים) לתקן התקלה על ידי צוותים שלנו. לא פעם הרוצחים הערבים יורים על הצוותים שנשלחו לתקן. נשמע לא אמיתי? בדקו כמוני. כל מילה אמת.
פעם הייתה שגורה בפי מנהיגינו הסיסמה: "לא מדברים עם הטרור". כיום אנו שומעים "לא ננהל משא ומתן תחת אש"... קצת אחרת.
שמעתי בעבר מחבר את ההיגד שנאמר כהתבדחות על רפיסות אהוד ברק בשעתו, עת כיהן כראש הממשלה.
משעשע או עצוב להחריד - החליטו אתם.
גם הצבא, צמרתו ליתר דיוק, איננו נקי מאשמה. בעוד דרגי השטח גיבורי חיל כולם, חותרים למגע ומבקשים להכריע, הרי שהפיקוד הבכיר בצבא, רובו ככולו איטי, רפה, עייף, חסר מעוף ובאופן עקבי מנסה להתחמק מהתמודדות בשדה הקרב. מי שיפשפש בתולדות ימי צה"ל מאז ימי אוסלו ועד היום ימצא שהמפקדים התחככו מדי עם הפוליטיקאים, לבשו ופשטו מדים, התערבו במשאים ומתנים בהם שולבו קוקטיילים ומנעמים ובאופן שיטתי הפכו ליונים שבעות ואיטיות, לעומת הניצים חדי המקור והטלפיים להם אנו זקוקים.
בלתי נסבל שרעייות כמה אלופים חברות בארגון "מחסום ווטש", לא מתקבל על הדעת שאשת אלוף אחר חתמה על עצומה בעד הבוגדת טלי פחימה ועוד ועוד....מי שיחטט וינבור בערך "שמעון נווה" ובהמשך בתולדות ה"הכנה המנטלית" לעקירת גוש קטיף, יגלה סיפור של צבא העוסק ב"הכלה", וב"עידן בו אין אויב אלא פרטנר", עידן בו יש "ניהול עימות בעצימות נמוכה" וב"מידתיות". כל אלה מכסים על עלטה גדולה העוטפת את כל הוויתנו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם